זוג הנשוי מזה כשישים שנים נשאל שאלה אחת פשוטה: "איך עשיתם את זה?" "התשובה היא פשוטה" ענו בני הזוג יחד: "אנו שייכים לדור שכשדברים התקלקלו תיקנו אותם ולא זרקנו אותם".
היום זה כבר לא סוד ולא חריג, תופעת הגירושין מוכרת, ידועה ומקובלת יותר מבעבר, בעוד שבעבר גירושין הייתה מעין "מילה גסה" ובני הזוג שהתגרשו היו עושים כל שביכולתם כדי להסתיר זאת היום אנו מדברים על זה יותר, מכירים בזה, מקבלים את זה ויותר עושים את זה. לא פעם היד על ההדק קלה מידי ומהירה מידי.
מאמר זה אינו בא ללמדכם כיצד להתגרש נכון ויעיל אלא כיצד למנוע את קרות הגירושין ולגלות כי מערכת היחסים שלכם צופנת בה כוחות ומעלות שייתכן כי אפילו לא ידעתם שהם קיימים ושיש בהם את כל שדרוש כי לקיים את מערכת היחסים באופן הטוב והנעים ביותר.
מה שונה היום מבעבר?
הסיבות לגירושין, לפחות אלו שעל פני השטח, הן רבות, תוחלת החיים ארוכה יותר וכפועל יוצא שנות חיי נישואין רבות יותר מה שמביא לא פעם לקושי בהתפשרות, לחצים מרובים יותר מבעבר, הרצון הבלתי נפסק לבית גדול, לעבודה טובה, לממון גדול יותר ולצבירת הישגים אישיים ומקצועיים, שימת הדגש על האושר האישי ועוד הרבה גורמים אחרים הביאו לקושי מעשי גדול יותר ביצירת איזון בין חיי משפחה לחיים האישיים.
הסתכלות אמיתית על שורש הדברים מלמדת כי סיבות אלו הן רק ענפים של משהו בסיסי, עמוק יותר ובעייתי יותר. אנו לא יודעים להתנהל במערכת יחסים, אנו חסרי ידע ולעיתים רבות אף חסרי רצון ללמוד. התנהלות נכונה, מדוייקת, מלומדת, מחוברת וקשובה לעצמכם ולבן הזוג יכולה למנוע את הליך הגירושין ולהביא למערכת יחסים נפלאה, שמחה, פוריה, טובה ומיטיבה.
בכדי להתנהל נכון עלינו לרכוש כלים וידע כיצד לעשות זאת. רכישת ידע בניהול מערכת יחסים אינו שונה מאף רכישת ידע אחר, למעשה זהו מערך הכלים החשוב ביותר שעליכם ללמוד כי אלו הכלים המשפיעים ביותר על תחושת השלווה, הנינוחות, האושר, ההנאה והבטחון שלכם, של בני זוגכם, ילדכם והדורות הבאים העתידים למשפחתכם. מי יכול לוותר על סל הנאה כזה ללא תשלום?
משמעות הנישואין משמעות הגירושין
תהליך הלמידה מתחיל בהבנת המושגים בשורשם ואת משמעותם החיצונית והפנימית. בשביל להבין את משמעותו הרוחנית של הליך הגירושין נלמד תחילה את משמעותו הרוחנית של הליך הנישואין.
נישואין אינם דבר של מה בכך, ספרים שלמים, הרצאות ומאמרים אינספור עוסקים במהות הנישואין, חשיבותם ומשמעותם. אין באפשרותי במאמר קצר כזה להקיף נושא זה. יחד עם זאת, ניתן לומר כי למעמד החופה והליך הנישואין משמעות רוחנית אדירה, שעיקרה איחוד חצי אחד של הנשמה עם חציה האחר.
"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם." (בראשית, פרק א', פסוק כ"ז).
נישואין זוהי לא שותפות עסקית, זוג נשוי הינו בבחינת נשמה אחת, הגבר הינו חלקה הזכרי של הנשמה ואילו האישה הינה החלק הנקבי של אותה נשמה. ההשתוקקות הזו להתחתן, להיות נאהבים, אוהבים, ואהובים אינה אלא רצונו העז של האדם להתאחד שוב עם חציו השני של נשמתו. רגע זה מגיע לשיאו כאשר גבר ואישה באים בברית הנישואין. המשמעות הרוחנית של מעמד החופה והקידושין היא עצומה, זהו רגע איחוד נשמות ויצירת ישות אחת שלמה, במובנה הרוחני.
בהתאמה, הגירושין הינו הליך הפוך, שעיקרו פירוד וחיתוך הנשמה השלמה לשני חלקים ויצירת שתי ישויות נפרדות, לא בכדי אמרו חז"ל: "כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות".
דמיינו לעצמכם מצב דברים בו חלילה אדם נפצע ברגלו ומיד רץ ואץ הוא לרופא בית החולים בבקשה כי זה ינתק את הרגל הפצועה מגופו היות והיא מסבה לו כאב וקושי להתהלך. האם זה נשמע כדבר שבשגרה? האם לא נסתכל על אותו אדם ונחשוב כי הסיוע שהוא זקוק לו אינו בחבישת הרגל כי אם בבדיקת ראשו? ברי כי רגל פצועה אינה מחייבת את הסרתה מהגוף וכל רופא בר דעת יעשה את כל מאמציו ויידרש לכל פעולה בכדי למנוע את הסרת האיבר הפצוע תוך ביצוע עשרות טיפולים מונעים.
כך אנו מתייחסים לא פעם למערכת היחסים, אנו ממהרים להסיר את "האיבר" הפצוע כי כך, אנו חושבים, יהיה לנו נעים ונוח יותר, זאת עוד בטרם מיצינו את כלל האפשרויות שיש בהן את הכוח לעצור את התדרדרות יחסינו ולמנוע גירושין.
אנו חיים בדור בו השפע הוא עצום, המבחר הוא ענק ומבלבל, הכל מהיר, מיידי, זמין ומגוון אך כשם שבכל הנוגע לגופנו אנו נעשה את כל הדרוש בכדי לצמצם את הפגיעה כך אנו נדרשים להתייחס למערכת יחסינו, לנישואינו. זוהי חובתנו האישית, הזוגית, המשפחתית, ההורית, החברתית והמוסרית לעשות כל שביכולתנו למנוע את קרות הגירושין.
דעו והבינו, משמעות הגירושין היא עצומה, גירושין הינם פירוק ביתכם במובן העמוק ביותר של המילה, גירושין מהווים ועתידים להוות השפעה ישירה עליכם ועל ילדיכם הן בחייהם המוקדמים והן בעת יפנו הם להקמת קן משפחתי משלהם, גירושין עתידים להשפיע על מצבכם הכלכלי, הפיסי, הרגשי והחברתי, גירושין אינם מסתיימים בעת קבלת הגט, הליך הגירושין והחיים שלאחריו ידרשו מכם לתעצומות נפש שמעט מאמץ, רצון וויתור טרם לכן ימנעו מכם את ההתמודדות הזו, גירושין אינם ברירת המחדל כאשר דברים לא מסתדרים (רבים כלל שיהיו), גירושין הם האופציה האחרונה לאחר שעשיתם כל שביכולתם למנוע ולשנות את מצב הדברים.
חשוב להדגיש, אכן ישנם מצבים בהם הגירושין הינם בלתי נמנעים ולעיתים אף מחוייביים, בין כי התנהלות כזו או אחרת של אחד מבני הזוג מחייבת את הניתוק ממנו ובין כי מאמציכם ומאמצי בן זוגכם לא עלו בהצלחה, כך או כך אלו הם אותם מקרי קצה שאין בהם לייצג את המקרים בהם עוסק מאמר זה.
הבעיה לא אצלי…
מיומנו הראשון, המנגנון בנוי על כך שאנו מקבלים מהורינו את כל צרכינו. למרביתנו ישנם הורים שמוכנים לעשות, לספוג ולתת לנו הכל ובלבד שנצליח ונהיה מאושרים. אחת היכולות הראשונות הקיימות אצלנו כבני אדם היא היכולת לבקש (אצל חלקנו אף לדרוש) אם כתינוקות הדורשים את מילוי צורכיהם הבסיסים באמצעות בכי ואם כבוגרים בבקשה מפורשת להורים. אכן, כל הורה בוחר לעצמו את אופן הוויסות והצבת הגבולות אך אלו רק מעניקים מסגרת לנתינה אותה אנו מקבלים לאורך כל חיינו.
עם מנגנון זה אנו גדלים. החיים עצמם מלמדים אותנו, לעיתים בעל כורחנו, לצמצם את ציפיית הקבלה עת אנו לומדים, עובדים, מבלים וכו' בשיתוף עם אנשים אחרים או כאשר אנו נתונים למרותם של אחרים, אך בעת שאנו מצויים במערכת יחסים זוגית חוזר המנגנון להגדרותיו הראשוניות בהן הציפייה לקבל מכתיבה את מנגינת התנהלותנו.
אין זה אומר שאנו לא מוכנים לתת, לאהוב ולהשקיע אך זאת בתנאי שאנו נקבל את רצוננו ורצוי במלוא הקיבולת ובאופן המהיר והמיידי ביותר, זו התשתית עמה אנו מגיעים למערכת היחסים.
רוב האנשים שנשאלים מדוע הם מתחתנים (מלבד הרצון להביא ילדים) עונים בכנות כי רצונם להיות נאהבים, אהובים, שיהיה מישהו שידאג להם, שישמח אותם ושפשוט ייתן להם. מטעים האנשים שיענו כי רצונם לאהוב, לדאוג, לשמח ולתת למישהו אחר. אנו מוכנים לתת הכל ובלבד שנקבל, המהדרין אף יסכימו לתת לאחר קודם ובלבד שבנקודת זמן זו אחרת המקבל ייהפך לנותן, שהרי אם לא, אז למה שניתן?
אנו מגיעים למערכת היחסים, עם מערך ציפיות, רצונות, גחמות, צרכים, שאיפות, תקוות וחלומות שאנו מצפים כי בן זוגנו ייעשה כל שביכולתו למלאם עבורנו ולכל הפחות לעשות את כל הנדרש כדי לסייע לנו למלאם, מתוך אמונה וציפיה שרצונו של בן או בת הזוג לעשותנו מאושרים, מלאים, מסופקים ומצליחים, שהרי לא זו אהבה?
סביר להניח, שאנו נרגיש ונאמין כי אנו מוכנים לעשות זאת עבור בן זוגנו, אך האם זו מצב הדברים באמת? האם תהיו מוכנים לוותר על רצונכם לטובת רצון בן זוגכם? האם תחשבו ותעשו כן גם כאשר תדרשו לוותר על דבר מהותי עבורכם? האם תסכימו לעשות זאת אם תרגישו שאתם יותר נותנים ממקבלים? שאלו את עצמכם שאלות אלו וענו על כך בכנות.
הבדלי ציפיות ורצונות אלו לצד חוסר הכרת צורכי בן הזוג וחסרונותיו מביאה פעמים רבות את בני הזוג לתחושה של חוסר התאמה, אכזבה מבן הזוג, מאופן התנהלותו במערכת היחסים ומייחסו לצורכיהם ורצונותיהם. תחושות מעין אלו המצטברות לאורך זמן מביאות לידי החלטה כי אין מנוס אלא להביא את מערכת היחסים לידי סיום ולא פעם תוך תחושה כי "בחוץ" יש מישהו טוב יותר, מבין יותר, אוהב יותר, קשוב יותר וכן הלאה.
הוסיפו לכל זאת את העובדה שאנו לא יודעים כיצד להיות בני זוג, מעולם לא למדנו, יתרה מכך מעולם לא ידענו שיש כלל מה ללמוד, כל שאנו מתבססים עליו הוא החינוך אותו העניקו לנו הורינו, המודל הזוגי שבמסגרתו גדלנו והתבגרנו ועל תחושות ליבנו. זה לא מספיק בשביל לנהל את מערכת היחסים החשובה ביותר בחיינו, מערכת יחסים שמהווה כר לימוד לילדנו.
מרבית הקשיים והמשברים אותם חווים בני הזוג מקורם אינו בבן זוג בעל תכונות שליליות או רוע לב, לרוב שיחה פשוטה עם חבר/ה יגלה לכם כי הבעיות והטענות שלכם כמעט זהות לשלהם. מקור הקשיים נובע מחוסר הכרת צרכי בן הזוג ומחוסר הכרת האדם את עצמו. מרבית האנשים חושבים שהם מכירים את עצמם ואת המניעים הסמויים לפעולותיהם השונות ואף סבורים כי הם יודעים את צורכי בן זוגם ומניעיו האמיתיים לפעולותיו בעוד שבפועל הם חסרים ידע זה, כעת הוסיפו זאת לחוסר הכרות בני הזוג עם הכלים והדרכים השונות הקיימות לבניית קשר זוגי והרי לנו מתכון לכישלון ודרך סלולה לגירושין.
מערכת היחסים שלכם מהווה תמהיל של נסיבות השונה מכל מערכת יחסים אחרת, מה שמצריך כלים אחרים מאלו שנדרשו להם הוריכם או חבריכם. ידע וכלים אלו יש לרכוש ויפה שעה אחת קודם.