בס"ד
העיקר שלא תשנה – זה בדיוק מה שהיצר הרע שלך רוצה. שתמשיך להיות בדיוק כמו שאתה עכשיו. שלא תתפתח. שלא תגדל. שתשאר ממש אותו דבר.
כשמכעיסים אותך – אתה לא תווסת את הרגשות, שמתוך עלבון, אי צדק או תחושת עוולה, אתה מיד תגיב בחזרה, תצעק ותקלל, בפה או בלב, תתפרץ ותשתולל, שכל הגוף שלך ישתתף בהופעה, מהתא הכי קטן ועד לשון חסרת רסן וקשה, שתאדים בפנים, שהדופק יעלה, שתנופף עם הידיים, שתטרוק דלתות או ההפך, שתשתוק, תתעלם, תהפוך את הצד השני לאוויר ורק אתה תהיה זה שמתפוצץ מבפנים. שתהיה בטוח שאתה מבין את עצמך. שאין לך מה לברר או לשאול מה באמת קורה לך. במקום שתעצור. שלא תענה. שתקח את הזמן להבין עם עצמך מה בכל הסיפור הזה באמת מכעיס אותך. מה נמצא מתחת לפני הדברים, מאחורי האירוע החיצוני. שתסכים להסתכל על עצמך ישירות בפנים, להבין במה אתה חסר, ואת מה אתה באמת צועק, ובעיקר מה התגובה הנכונה כדי שהחסרון שלך יתמלא ויפסיק לנהל אותך.
כשמעליבים אותך – אתה תרגיש עלוב וקטן, חסר משמעות. שתלחם על ערכך האבוד, על איך שרואה אותך הסביבה, כדי שאף אחד בטעות לא יחשוב שאתה קטן. שתעליב חזרה, שתקטין אחרים, שתשפיל ותבזה, בדרכים עלובות או בהתחכמות, עם מילים מכובסות, שכל מטרתם היא להכניס עמוק מתחת לחגורה, כדי שהצד השני יבין מי אתה. שלא תבין שאתה משועבד לתדמית שכל כולה נשענת על מה שאחרים חושבים. שלא תפנים שיש לך פה את אחד השיעורים החשובים בחיים איך להכיר בערך עצמך מבלי הצורך להוכיח או לשווק את זה לכל הסביבה. שלא תדע לשתוק, מתוך עוצמה, כמו אדם שלא זקוק לאישור של אף אחד בסביבה.
כשמציאות חיים תסגור עליך, תפחיד בעוצמתה, בכמה היא חסרת כיוון בלי אור בקצה המנהרה – אתה תאבד את האמונה, תרגיש תלוש, אבוד וחסר בטחון. שתאבד את השמחה. שתיפול לתוך מרה שחורה. שהמצב הזה הוא פה להישאר, שאין שום תקווה, ואתה כלוא בתוכו עד להודעה חדשה. שלא תסכים להיכנע, להבין בשכל ולהפנים בלב, שיש עניין בכזו מציאות בחיים שלך. ששמו אותך בכזה מצב בשביל שתהיה מוכן להרפות את האחיזה מכל מה שידעת עד עכשיו, שתפתח לאפשרות שיש לך מה ללמוד על עצמך והלימוד הזה הוא חיוני והכרחי להמשך החיים שלך.
כשיקרה לך ניסיון קשה, משהו שהוא לא מהעולם הזה – אתה תרגיש חסר יכולות, שאין לך באמת מה שנדרש כדי להתמודד, שזה גדול ממך, שאף אחד לא מבין אותך, לא ההורים, לא החברים, לא בן.ת הזוג וגם לא אלוהים. שכולם אשמים. יכולים לעזור ולשנות ולא עושים. שתשכח שהניסיון הזה נתפר במיוחד בשבילך, כי בשלה השעה בנפשך שאתה תתפתח למדרגה הבאה, אם רק תשכיל לעשות את העבודה. שלא תחשוב שיש לך ובך בדיוק את מה שאתה צריך, שלא תאמין שיש בך כוחות גדולים שאתה עוד לא יודע על קיומם, שלא תבין שזה בדיוק מה שרוצים שתגלה.
כשלא עושים מה שאתה רוצה – אתה תשתלט. תנסה את כל השיטות לכפות את רצונך, לשנות את הדעות, להראות לשני למה הרצון שלו פחות טוב, פחות נכון, פחות משלך, עד שהוא יתרצה ואכן יבצע את רצונך. שלא תעצור לברר ולדייק את רצונך. שלא תבחן האם אתה אגואיסט שמשתמש בכח הרצון האדיר שניתן לך רק לטובתך או שישנה אפשרות לפעול איתו לטובתך אבל גם לטובת הסביבה.
כשמישהו, קרוב או רחוק, יוכיח אותך על טעותך – אתה מיד תקפוץ להגנתך. תשתמש בכל מה שנתן לך האל, כדי להראות לו שהוא הטועה. שאתה לא טיפש כמו שהוא חושב. שמה שהוא רואה כטעות שלך נובע מחוסר הבנה שלו את הטעות שהוא עשה. אולי אפילו תגדיל ותהדר, ותוכיח לו איך הטעות שלו היא זו שהביאה לטעות שלך, ולכן הוא הנושא באחריות על עצמו וגם על התוצאה שלך. שלא תהיה נאמן לאמת ותעשה שקר בנפשך. שלא תהיה מספיק חזק להודות בטעויות. שתפחד שיפרשו את זה כחולשה. שלא תתקן. שלא תשנה. שתשאר טועה, ולא תהיה איש של אמת.
כשתדע בינך לבין עצמך שהתנהגת בצורה לא ערכית, שמרגיש לך בלב שזה לא היה נכון וטוב – אתה תפעיל את כל הכוחות והשכל שיש לך, כדי להצדיק את עצמך, לשכנע ולהסביר לך ולכל הסביבה, שיש היגיון, שיש לך סיבה, שאתה לא מתנהג ככה סתם. שלא תבקש סליחה ותתחרט, שלא תודה על האמת, שתמשיך לאחוז בדעה הקטנה, שאם אתה מבקש סליחה על חלקך אתה בעצם מצדיק את הצד השני בכל המריבה. שתמשיך לבחור בערכים מקולקלים, ולא תנקה מתוכך את מה שאתה מבין שהוא לא באמת אתה.
שכשתראה שיש לאחרים את מה שאתה רוצה ומייחל – אתה תקנא. תרצה בלב את מה שיש לאחר. ויותר מאשר שתשמח בשבילו, אתה תהיה צר עין בלבך על זה שלו יש את מה שאין לך. שלא תשכיל להבין לא רק בשכל, אלא בעיקר בלב, שההשוואה שלך היא שקרית מיסודה, אחרת היית משווה את כל החבילה, את הטוב שהוא קיבל וגם את כל הקשיים, הכאב והצער שאיתם הוא התמודד. שלא תדע להעריך ולשמוח במה שיש לך, ולראות את הטוב וההשגחה גם במה שאין לך. שלא תפתח עין טובה על מה שיש לחברך ובמה שבורכת אתה. שתמשיך להיות מרוכז במה שאין, שלא תדע ולא תבין שהסתכלות כזו היא בדיוק מה שתוקעת אותך, שרק לא תתעורר. שלא תדע להיות בענווה, שכל שקיבלת הוא לא מובן מאליו, גם לא העובדה שאתה נושם עכשיו.
כשתהיה לך בעיה שאתה לא מוצא את פתרונה – אתה תרגיש חסר אונים, שתהיה בטוח שזה תלוי רק בך, בכוחך ובעוצם ידך, שתאמין באמת ובתמים שאם הישועה לא תבוא ממך הבעיה אף פעם לא תבוא על פתרונה. שתשכח שיש אלוהים, שהוא המנהיג של כל העולם וכל השליחים. שלא תחשוב אפילו לשניה, שהבעיה הזו מצריכה שתפתח זוית ראיה חדשה וחשיבה רחבה, ובמיוחד בשביל זה היא הגיעה לפתחך.
כשתמצא את עצמך אל מול אדם חשוב וקרוב ששונה ממך, ברצונות, בדעות – אתה לא תוכל לסבול אותו. שתבטל את השני. שתרגיש "זה או הוא או אני". שתתעקש, שהרצון שלך הוא זה שיקבל את הכתר ואת הבכורה. שהצד השני הוא זה שיקשיב לך. שהוא זה שיסכים ויוותר. שתמשיך להיות במחלוקת ובפירוד. שלא תסכים ולא תרצה להתחבר. שלא תדע, שהאמת בכאלו מצבים היא כזו שנוצרת מהשוואת הרצון, חיבור נכון בין שתי הרצונות, חיבור כזה שיוצר צורה חדשה, שמורכבת מהדעה שלו וגם משלך.
כשתמצא את עצמך בתוך מחלוקת פנימית, בין מה שהשכל שלך יודע ומבין לבין מה שהלב שלך רוצה – אתה תרגיש כלוא וחסר אונים, שתחשוב שבאמת אין מה לעשות, שאין אפשרויות ואין ברירות, שאי אפשר ליישב כזה סוג של מחלוקות, או שהלב מפסיד או שהמצפון מציק. שלא תדע שיש דרך ליישב כזה סוג של מחלוקות, שיש לך את הכלים הנדרשים כדי לעשות שלום. שלא תלמד שבכל מצב יש דרך לחבר בין השכל והלב. שלא תתאמץ עבור שלוות הנפש שלך. שלא תזכה לנחת רוח ושמחה ותמשיך לסבול מהמאבק האינסופי הזה שמתחולל בך.
כשיפגעו לך בכבוד ויקטינו מגודלו- אתה מיד תגיב בחזרה. בגבהות לב, עליונות והתנשאות, תוציא את הנוצות, תפאר את עצמך, תחורר לשני את הכבוד שלו כאילו זה מה שיחזיר לך את שלך, שתעשה את כל זה מבלי שבכלל תשים לב ותהיה מודע שבשם הכבוד שלך ביזית את עצמך. שלא תזכור שהכבוד שלך לא תלוי בשום אמירה, מעשה או דעה של אחר, אלא רק במה שאתה מדבר ומתנהג, הלכה למעשה.
כשתרגיש ריקנות – אתה לא תתאמץ לבדוק מה ממלא אותך ועושה לך טוב, נותן לך כוחות, מחזק לך את התודעה, את הגוף, את השלווה. אלא, שתברח ותסתפק בכל האמצעים החלופיים שמשתיקים לך הרגשות ומעוותים לך את המציאות, תחליפים זולים, שגם אם הם מייצרים לך תחושת שמחה שקרית ומדומה, מיד אחרי זה תפגוש את הרצפה, ובכל פעם היא תהיה יותר ויותר נמוכה. שלא תרצה להתייגע ולהשקיע בעצמך, שתמשיך להתבוסס בתוך הביצה שלך. שלא תזכור שיש אינספור דרכים ופתרונות שיביאו אותך בדיוק למקום שאתה רוצה, נקי בתודעה, שבע רצון מעצמך, עם גוף בריא, נפש שלווה ולב מלא שמחה.
כשיעבירו עליך ביקורת – אתה מיד תתנגד. שלא תסכים שמישהו יגיד עליך משהו לא טוב. שלא תקבל את העובדה, שיש אולי משהו אצלך שצריך להשתנות. שתצא מתוך נקודת הנחה שלך אין מה לתקן. שלאף אחד אין זכות להאיר לך, לא משנה כמה אותם מבקרים אוהבים אותך. שתראה בזה הקטנה של גדולתך. שתפחד להסכים או לבחון את הדברים שנאמרו. שלא תפנים את העובדה, שאת כל הנגעים האדם רואה חוץ מאת נגעי עצמו, ושביקורת בונה, היא זו שבלא מעט פעמים משיבה אותך לעצמך. שלא תקלוט בנפשך, שכל אדם זקוק לסביבה, אוהבת וקרובה, שרוצה בטובתו, גם אם זה אומר להאיר לו את עצמו. שתשכח שכל עוד אתה פה – אתה פה בשביל לתקן את עצמך, לא כי אתה לא טוב מיסודך, אלא בדיוק ההפך, כי התרחקת מהטוב המקורי שאתה.
שאתה תחווה בכל פעם את אותו שיעור- ובכל פעם תגיב אותו דבר. מאותו אוטומט. בלי לבדוק. בלי להבין. ככה, כמו שאתה בטבעי. שלא תבין למה כל פעם קורים לך אותם חוויות, עם אנשים אחרים. שלא תבין למה הייסורים לא מפסיקים. למה בכל פעם אתה צריך להתמודד עם אותה "גברת בשינוי אדרת". שלא תקבל את העובדה, שבכל שיעור טמונה גאולה. גילוי סוד שאותו שיעור מספר לך על עצמך. שלא תסכים לשתף פעולה ולהבין שדרך הסבל אתה משתנה ומשנה את כל מה שלא מתאים לך. שתמשיך ככה כל החיים, שהם יעברו על ידך במקום שאתה תחייה אותם בצורה כזו, שאתה כל פעם תתקדם מטוב לטוב.
שלא תלמד, שלא תשכיל, שלא תעצור, לא תשתהה, לא תתבונן, שלא תרצה להכיר את עצמך, שלא תדע בכלל ממה אתה מורכב, מה עושה לך את כל הצרות, את כל הרגשות הלא טובים, שתכעס, תעלב, תפחד, תהיה מתוסכל, חסר אונים או חלש, שלא תבין איך להתמודד נכון עם מצבים, שלא יהיה לך זמן לעצמך, שתמשיך להיות ולהעביר את החיים על אוטומט, שתהיה עבד לאנשים, לכסף, להישגים, לכבוד, לחשיבות, לתשומת לב או לכל דבר אחר, העיקר שלא תהיה חופשי ומשוחרר, שלא תשנה את המידות, שתמשיך להיות בניגוד לטבע האמיתי שלך, שתשתוק בזמן שאתה צריך לדבר, שתדבר בזמן שאתה צריך לשתוק, שכל הזמן תהיה ברכבות הרים רגשיות מאירועי החיים או ממה שאנשים אחרים עושים או אומרים, שתהיה אדיש, אחד כזה שהוא מת מהלך, חסר חיות, חסר שמחה, שכל פעם מחדש תרגיש לא טוב ולעולם לא תבין את הסיבה, שתמשיך לחשוב שזה הסביבה, זה מה שאנשים אחרים עושים לך ואתה בעצם חסר אונים לשנות את המצב, שתמשיך לחיות חיים בינוניים בזמן שהלב שלך רוצה את החיים הטובים, שתמנע מלממש את הפוטנציאל שלך, שתרגיש קטן, חסר יכולות, שלא תאמין, לא בעצמך ולא בבורא שמשגיח עליך בכל פינה, שלא תשים לב, שלא תהיה מרוכז, שתשאר קטן, שלא תפנים ותקלוט כמה גדול אתה יכול להיות, שתעביר ככה עוד יום, עוד שבוע, עוד שנה, את כל החיים עד יום מותך, עד שתעלה לבוראך בבושה, ערום וחסר כל ידיעה-
מי בכלל אתה- נשמה אלוקית טהורה