יש מצבים בחיים שהשיעור שלך בהם יהיה ללמוד איך להיכנע. כדי שתקלוט בנפש שלך את המושג הכנעה.
תדע, שזה בדרך כלל לא בא מתוך שמחה, בזמן עליה או הצלחה גדולה. אלא, דווקא בזמן שאתה מרגיש רע, עצבות תהומית, חוסר- אונים, וודאות, בטחון או יציבות, כעס, עלבון, אשמה, פחד ממה שיהיה או חרדה, ספק באמונה, ייאוש, תסכול, טלטלה רגשית, התפרקות פנימית. דווקא בכזה סוג של מצבים, שבהם אתה הכי סובל אתה בעצם הכי בשל. בשל לעבור מהלך של הכנעה ולגלות את המתיקות שהיא נושאת בתוכה. רק מתוך לב שבור אפשר להגיע ללב שלם.
מצבי ההכנעה
נעשה הבדלה, בין שני סוגי מצבים. הראשון, אלו הם אותם מקרים שבהם זה ברור לך מעל כל ספק שזה לא בידיים שלך ולא של אף אדם, שמה שהיה, מה שקורה ומה שיהיה הוא רק בידיים של הבורא. ולמרות, שאתה מגיב למה שקרה או קורה כל כך רע הוא עדין רצה וקבע שזו תהיה המציאות שלך. למה הוא עושה לך את זה? איך מתמודדים? מה בפועל עושים? איך קמים מכאלו מצבים? מהי הכנעה במצב שכזה, כשהיא נדרשת אל מול הבורא? מה זה בכלל אומר? כל אלו שאלות חשובות שדורשות ממך לעשות סדר בתוכך, סדר בתפיסה שאתה אוחז על הבורא, על החיים ועל המהלך שהוא מעביר אותך, סדר בשכל, סדר באיך שאתה חושב ומבין וסדר בלב. לא בסוג המצבים הזה המאמר הזה עוסק, על אף שהתמודדות נכונה בהם היא הכרחית וחשובה לבריאות הנפשית של האדם ולזרימה בחייו.
הסוג השני של המצבים, הם כל אותם מקרים שבהם אתה מרגיש ככה בגלל אנשים אחרים. זה מה שהם עושים, לא אלוהים. דווקא שם אנחנו עוד יותר לא נכנעים, כי הפתרון לבעיה תלוי בסה"כ בדעה או בהבנה של הצד השני. זה כבר יותר פשוט לשנות. כל מה שצריך שיקרה זה שהצד השני, יבין וישנה. דווקא במצבים, שבהם זה תלוי באנשים אחרים אנחנו חושבים ומאמינים שיש לנו את היכולת לשנות, להשפיע על הצד השני, במה שהוא ירצה או יבחר לעשות. ככל שהקשר שעליו מדובר חשוב, יקר ובלתי ניתן לוויתור, אנחנו עוד יותר נלחמים שזה מה שיקרה, שהפתרון יתהווה מהשינוי שהצד השני ייעשה.
הבעיה מתחילה כשאין באמת שיתוף פעולה. שלמרות כל מה שניסית ועשית, שום דבר לא הביא את הצד השני באמת לשנות.
ואז מה?
על פניו, בעיה. אבל דע, שעכשיו מתחילה הגאולה. הגאולה הפרטית שלך שתשחרר אותך מהתלות הרגשית באדם אחר ותאיר לך את הדרך לבנות בתוכך בניין פנימי. הדרך להתמודד עם הכאב היא לימוד הידע על התהליך הפנימי שאתה עובר.
כאב ההכנעה
כאב ההכנעה הוא כזה שמופיע בלב האדם אחרי שהוא ניסה את כל מה שהוא יכול והשתמש בכל מה שעלה על דעתו כדי לשנות את המצב, וזה פשוט לא עבד. הצד השני לא רואה את התמונה כמו שאתה רואה. לא מסכים איתך בניתוח המצב. לפעמים, ממש ההפך, הוא אוחז בדעה שהטעות בכיוון או בגישה היא בעצם שלך, ואתה זה שנדרש להתנצל או לשנות, ועד אז הוא עומד על שלו.
במצבים כאלו אדם מרגיש כאב שנובע בעיקר משתי סיבות. הראשונה, שהצד השני לא רואה למה מה שהוא עושה או אומר הוא דבר שלילי ורע, לא נכון, מקולקל מיסודו ופסול. שהוא לא מבין ומסכים שהגישה, דרך ההתנהגות והבחירה שלו צריכים להשתנות, כי זה מה שמתחייב מצד היושר, המוסר והאמת. כך, שגם אם יש משהו בדבריו וגם אתה נדרש לשינוי הסתכלות או גישה זה לא משנה, מקטין או ממעיט את השינוי שהוא בעצמו צריך לעשות. הכאב הזה מקבל עוצמה עוד יותר גדולה בגלל סיבה נוספת, שמקורה בהבנה שלא רק שהצד השני לא מוכן לשנות ולפעול בדרך הנכונה, אלא שהוא עומד על שלו למרות שהוא רואה את גודל הכאב שזה גורם לך. הפנמה כואבת, שמי שחשבת שמאוד אוהב וההרגשה הטובה שלך חשובה לו מאוד, במיוחד אם היא קשורה אליו ישירות, מסוגל לראות אותך עצוב, בוכה ומיוסר ועדין לעמוד על שלו, מסרב לעשות את הנדרש ואת מה שהוא כן יכול כדי לשנות את המצב.
האמת, זה באמת כואב. זו אחת התחושות הקשות בחיים. לכן מרביתנו לא מוכנים לחוות כזה כאב. ככה אנחנו בנויים מבחינה רוחנית – אנחנו עושים הכל כדי להתרחק מהכאב. לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לא להרגיש אותו. כשזה קורה במצבים שקשורים באנשים אחרים, ההתרחקות מהכאב עוברת לא פעם דרך מלחמות צדק, ריבים, וויכוחים אינסופיים ואם צריך מעשים יותר משמעותיים שיעבירו את המסר שאנחנו מבקשים להעביר, שיאלצו את הצד השני להסכים לפתור את הבעיה בדרך היחידה שבה אנחנו הצלחנו להבין אותה.
הבעיה עם דרך התמודדות שכזו, במצב כזה עם כאב כזה, שהיא מסוכנת. היא מסוכנת כי בלא מעט פעמים היא כן פותרת את הבעיה. הצד השני במערכת היחסים, מכל סוג שתהא, מוכן להתקפל. לא כי הוא מסכים, הבין את הדברים משורשם, לקח אחריות והבין את הטעות, אלא בגלל שהוא חושש מהמחיר שהוא ישלם אם הוא לא יעשה את זה. לא רק המחיר שהוא ייאלץ לשלם במערכת היחסים עצמה או באיבוד שלה, אלא במחיר שהוא ייאלץ לשלם עם עצמו, במה שהוא ירגיש ויידרש להתמודד. הסכנה היא לא רק שלא באמת נפתרה הבעיה במערכת יחסים, אלא שהאדם עצמו פספס את שיעור חייו.
לעומת זאת, אדם שלא ינסה לברוח מהכאב ויתבונן בשקט במה שהוא עובר, יגלה שהכאב הזה נוצר כי הוא בתוך כלא רגשי. מצד אחד, הוא מרגיש מאוד רע בגלל מה שמישהו אחר אמר או עשה, ומצד שני, הצד השני לא מסרב להתחרט או לשנות את מה שגורם לו להרגיש רע. תקוע בפינה.
אדם שימשיך להתבונן בעצמו ובמה שהוא עובר, יגלה שהכלא הרגשי הזה מקורו בתפיסה שכלית עמוקה, לפיה במצבים כאלו הוא חסר שליטה. יש בזה מן האמת, זה נכון שאתה חסר שליטה. חסר שליטה על האדם האחר, על מה שהוא יעשה, ישנה או ירצה.
ברגע שתפנים בלב, את מה שאתה מבין בשכל, שאתה באמת חסר שליטה על מי שמולך, שאין לך באמת יכולת להשפיע עליו לעשות את מה שאתה חושב שנכון או צריך בשביל להרגיש טוב, גם אם אתה מאוד צודק, פגוע או כואב, גם אם כל העולם מסכים איתך ורואה בדיוק את אותה תמונה כמו מהעיניים שלך, אתה תגיע לתחנה הבאה שמצויה בשביל ההכנעה. בתחנה הזו אתה תשאל את עצמך שאלה מאוד פשוטה-
מה אתה עושה איתך?
הסיבה שאתה תשאל את עצמך שאלה כזו היא בדיוק בגלל שהבנת שאתה חסר שליטה על מי שמולך. שהפתרון למה שאתה מרגיש לא יבוא מהצד השני. שאתה חייב למצוא פתרון אחר. כי את הכאב הזה אתה פשוט לא רוצה.
אתה תבין שאתה חייב למצוא דרך אחרת. דרך אמת. כזו שהשכל שלך מבין אותה היטב, מוצא בה אמת והיגיון. דרך שבה התובנות השכליות יאירו לך בתוך הלב. שאתה תרגיש שגם הלב שלך מבין ומקבל. שאין התנגדויות. הכל פועל בשיתוף פעולה – למענך.
דרך כזו תאלץ אותך להתחיל לעבוד. לברר מה שורש הבעיה. מה באמת הסיבה שאתה מרגיש כל כך רע? מה הנפש שלך כל כך רוצה וצריכה לקבל ולא קיבלה מילוי ומענה?
כבוד? הערכה? חשיבות? רצון לקשר? עדיפות? הבנה? הצדקה? אהבה? הכרה בערכך? הוקרת תודה? הגנה? נאמנות? יציבות ובטחון? קבלה? אמיתיות? מודעות? שימת לב? בהירות? שקט נפשי? מחילה? בקשת סליחה? הכלה? חמלה? לשים אותך במקום הראשון? לראות אותך מבעד לשורות? להאמין בך ובמה שאתה יכול? להפסיק לשפוט או לבקר אותך? לראות ולאשר שאתה בן אדם טוב? שאתה ראוי?
בשביל למצוא כזה סוג של תשובה בתוך ליבך אתה נדרש להיות אמיתי עם עצמך. לברר את התשובה באותנטיות שלמה. להסכים לראות את האמת העירומה. להיות שקוף לגמרי עם עצמך. להיות מוכן לראות את חסרון הנפש שלך ולהתוודע למקומות שבהם היא ריקה.
דע, שאותנטיות שכזו תביא אותך לשבירת חלקים מהתדמית שלך. הדמות שחשבת שאתה. כל מיני תכונות שייחסת לעצמך, תפיסות עצמיות ושאר מיני דברים שאספת במהלך החיים כדי שתוכל לשמור על ה"אני" שלך. השלב הזה יכול להיות מאוד לא נעים, לגרום לך לפחד או לכאוב עוד יותר. להרגיש עוד יותר חסר אונים וחסר שליטה, חסר מוצא לבעיה שהיא עכשיו עוד יותר גדולה.
אל תבהל. אם הגעת לשלב הזה זה בדיוק מה שהיצר הרע עושה. הוא יודע שבדיוק הגעת בשלב הבירור וההתבוננות לשער שמאחוריו יש את התשובה, שתשחרר אותך לעד ממנו בנקודה הזו, שבה עד עכשיו הוא זה שניהל אותך. הוא יודע שברע שתעבור את השער זה, הנפש האלוקית שלך, שמחוברת לבורא עולם האינסופי, היא זו שתנהיג מעכשיו את המצב, תשלוט ותנהיג לך את המחשבה, הרגשות והמעשים ותוציא אותך בעצם לחופשי. אז רק אל תבהל. תמשיך לברר.
מילוי החסרון
גילוי החסרון יביא אותך לתחנה הבאה. חיפוש אחר פתרונות כדי למלא את החסרון שהנפש שלך צריכה. מילוי נכון ויציב. לא כזה שיוצר הרגשה טובה ומיד אחרי זה נעלם, לא כזה שיגרום לך למרדף ולהיות עבד משועבד. מילוי כזה שלא תלוי במה שאנשים אחרים יעשו, יתנו לך או יחשבו. אלא מילוי שהוא כולו אמת, שלא משתנה ואתה יכול לפעול איתו בכל מקום, מול כל אדם ובכל זמן.
חיפוש אחר פתרון שכזה יוביל אותך, בסופו של דבר או על ההתחלה, להבנה שהנפש האלוקית שלך דורשת מילוי אלוקי. היא לא מוכנה להסתפק במילויים זולים, זמנים וחולפים. היא דורשת שאתה תשנה בראש הקומה, בשכל שלך, את הדעה שבה אתה אוחז בכל מה שנוגע למילוי הנפש שלך.
אין דרך קצרה להסביר דברים כאלו חשובים. ארשום בקיצור, ובתקווה שהדברים יובנו על אף עומקם. כל חסרון נפש שגילית אתה לא באמת חסר בו. האמת היא שאתה מחסיר אותו. מעצמך. וכפועל יוצא, גם מהזולת.
כל חסרון נפש שאתה מגלה בתוכך, בין אם זה כבוד, נאמנות, חשיבות, קבלת אישור או כל דבר אחר, נדרש למילוי בצורה מאוזנת, אמיתית ונכונה. כך שמצד אחד לא תתמלא בגאווה וישות עצמית מנופחת ומצד שני לא תסתובב בעולם עם ענווה פסולה. שלא תמצא את עצמך, מבקש נאמנות מאחרים או כועס על חסרונה, בזמן שבמישורים שלמים אתה פועל בחוסר נאמנות כלפי עצמך. שלא תעבוד בלקבל אישור מאחרים שאתה כן אדם ראוי וטוב בזמן שהאישור החסר הוא שלך, לקבל בלב שלם את עצמך. וכן הלאה, על זו הדרך.
בשביל שתוכל לספק לעצמך כזה יחס ותחושה, אתה תדרש להגיע לתחנה האחרונה. לבדוק מה באמת ההגדרה שאתה מחזיק בתוכך בנוגע לכל דבר ודבר. מהי בכלל נאמנות? מה זה כבוד? מה זו חשיבות? ומהי הערכה? כך, הגדרה אחר הגדרה.
הגדרה כזו צריכה להיות אמיתית. יציבה. לא כזו שמשנה את צורתה בהתאם למצב או לאדם שעומד מולך. הגדרה נקיה וזכה, כזו שיש בתוכה בירור בין שקר לאמת, ובין טוב לרע. הגדרה אלוקית שמתאימה לנפש האלוקית שבך.
בהתאם להגדרה שאתה תבנה בתוכך – כך, מקרה אחר מקרה, אתה תבנה את היחס הנכון לעצמך. אתה כבר לא תרצה או תוכל להתנהג אחרת. כי האמת בוררה. כך, שבכל פעם שאתה תזוז מהאמת שהכרת בליבך אתה פשוט תרגיש שאתה מזייף את עצמך, מנתק את עצמך מהנשמה שלך. וגם אם תתנהג בניגוד למה שהבנת וגילית, אתה מיד תפעל לדייק את עצמך, כדי שלעולם לא יהיה פירוד בתוכך. בין מה שהשכל שלך הבין לבין מה שהלב שלך מרגיש. בין האמת שאתה מודע אליה לבין הדרך שבה אתה מתנהג.
השלב הסופי של התחנה האחרונה – הוא היחס שבו אתה מתנהג לסביבה. להורים. לבן או בת הזוג. לילדים. לבני המשפחה. לסביבה הקרובה והרחוקה. זו הדרך שבה אתה נמדד ומודד את עצמך כמה הבנת את השיעור שלך. אדם שבירר ערך חיים כמו כבוד, הערכה או חשיבות, ידע להתנהג בצורה כזו כלפי אדם אחר, גם אם אותו אדם לא מתנהג אליו באופן זהה. אדם כזה יודע להתייחס לעצמו בצורה נכונה. הוא יודע להחזיק בתוכו את הערכים שהוא מאמין באמיתותם, לפעול בהתאם למידות התנהגות שהוא יודע שהן טובות ונקיות, ליישר קו עם בוראו ולפעול מתוך מנהיגות עצמית, גם אם הוא נמצא במצב שבו מנסים לגרום לו להרגיש הפוך. אי אפשר לערער אדם שיודע את עצמו ומחובר בתוכו בצורה נכונה.
לכן, בכל מקרה שמתחיל בזה שאתה מרגיש רע בגלל משהו שמישהו אחר עשה, ואתה מרגיש חסר אונים וחסר שליטה – דע שהבורא, בכבודו ובעצמו, דרך השליחים שהוא ייעד עבורך, מלמד אותך באותם רגעים את אחד השיעורים החשובים בחיים, פועל לשחרר אותך ממאסר פנימי ותלות רגשית. לקרב אותך אליו ואל מי שבאמת אתה – נפש אלוקית טהורה.