בס"ד
גישור היהודי הוא הליך שמבוסס על הדרך היהודית לפתרון סכסוכים ומחלוקות. במיוחד שהם מתרחשים בתוך מערכות היחסים הכי בסיסיות, חשובות וקדושות. אלו שעבורן צריך לעשות את מירב המאמצים בשביל שהן יהיו בריאות, תקינות ויתנהלו באמת באמת בדרכי שלום: היחסים שבין בעל לאישה, בין אחים, הורים וילדים, כלה וחמותה וכל מערכת יחסים בתוך המשפחה, שהתרחקה, התנתקה, נפרדה או הסתכסכה.
בכל הנוגע לכזה סוג של מחלוקות וסכסוכים, היהדות לא מדברת בשפה של גשרים, שמגשרים בין צדדים שעומדים בשתי קצוות שונים. השפה היהודית, היא שפה של חיבורים. דרך שבה מחברים בין אנשים, במיוחד בין כאלו שמתוך בחירה בחרו להתחבר ולהקים משפחה, ובין כאלו שמיום לידתם קבעו את החיבור עבורם בקשר דם.
היהדות לא מתעלמת מהמקרים שבהם הפירוד הוא הכרחי, ולכל הפחות כשהוא רצוי ונכון. גם אם זה באופן זמני. זה קורה לצערנו, לא פעם, בין זוגות, צעירים ומבוגרים, חדשים וותיקים, כאלו שהם הורים וכאלו שהם לא, זה קורה בתוך משפחות, בין הורים וילדים, בין כלות לחמות או בין גיסים. ובהתאמה לעובדה שהיהדות היא שלמה, היא מספקת במצבים כאלו גם את הדרך וגם את הפתרון.
אבל
אלו לא המקרים שמייצגים את הכלל. ברוב המקרים הפירוד הוא לא הכרחי. לא רצוי. וגם לא נכון. לא צריך להתאמץ, זה טבעי להבין שבכל הנוגע לקשרים הטבעיים, אלו שיש לנו עם ההורים, האחים, הילדים, הדרך הטובה, הנכונה והישרה היא לחיות בשלום בתוך המשפחה. שלום אמיתי, לא צבוע, מדומה או משוחק. סכסוכים שקיימים בכאלו קשרים, מהקלים ועד הקשים, יוצרים מצב שהוא לא טבעי. מהסיבה הפשוטה, שהוא מפר, פוגע ומנתק את המצב הכי טבעי בתוך יחסי המשפחה- מצב של שלום, אחדות ושמחה.
במקרים כאלו- השבת השלום היא הכרחית. היא הרצויה. היא הנכונה. זו התפיסה היהודית בפשטותה. בין בני משפחה, שמעצם היותם קשורים, בזמן סכסוך – אנחנו מחברים. לא מסייעים בהליכי פירוד, ניתוק או מתן הכרעה. מתוך ידיעה, הבנה והפנמה, שכשהבעיה האמיתית בין בני המשפחה תוסדר והיחסים יחזרו להיות תקינים, הנושא החיצוני שעליו הם מסוכסכים, ייפתר. כי זה מה שהשלום עושה.
אותה תפיסה חלה בכל הנוגע לקשר הזוגי. למרות שהוא שונה מאוד באופיו ובטבעו מקשר טבעי. קשר זוגי, הלכה למעשה, הוא קשר על טבעי. קשר שבו הצדדים צריך ללמוד, לעבוד ולהתנהג מעל הטבע האנושי כדי, שהבחירה שלהם אחד בשני, תקיים את החיבור באופן יומ-יומי. חיבור שמתוכו ובתוכו הם בחרו להקים משפחה, להביא ילדים לעולם ולספק להם את כל צרכיהם, ובראש ובראשונה את השלום ביניהם.
האמת היא, כשקורים סכסוכים, מהקלים ועד הקשים, בין בני זוג, קורה משהו די טבעי, נורמאלי ואנושי. ככה זה בין שני אנשים, שבעצם המהות שלהם הם שונים. זה לא סוד וברור לכולם – אנחנו שונים. גבר הוא לא אישה. אישה היא לא גבר. אין דמיון. אין זהות. ולמרות כל הבלבול ששורה היום בחוץ. אלו נתונים שלא ישתנו.
בשביל לחבר בין גבר ואישה, שבחרו להתמזג ליחידה אחת, אי אפשר (כמו שאי אפשר בכל סכסוך אחר, אבל בקשר זוגי, ביתר שאת) להסתפק רק במה שקורה על הבמה. במציאות החיצונית. צריך להסכים להיכנס אל מאחורי הקלעים. איפה שנמצאים, המניעות, הסיבות והגורמים האמיתיים שמייצרים מצבים וריבים בלתי פוסקים שאיתם מתמודדים בני הזוג בחיים השוטפים. לבדוק את הדברים בשורשים הפנימיים ולא בענפים החיצוניים והגלויים. ולא, הכוונה היא לא מה קרה להם בילדות עם אבא או עם אמא. אלא, מה קורה עם כל אחד מהצדדים בשכבות הנפש הפנימיות, השכבות המוסתרות, שמתוכם נוצרה התגובה החיצונית, בדרך של מעשה או אמירה.
הכלי המרכזי של הגישור היהודי הוא הכרת נפש האדם. הכרת מבנה הפנימיות הבסיסי, מה מוביל למה, מה מסובב ומה מסובב. מה שולט על מה. איזה חלק בפנימיות אחראי על כל תוצאה. הכרה עם האופן שבו משתלשלים הדברים מנקודת החסרון, דרך הרצון, השכל ומהלכיו, הלב וכל מה שמתחולל בתוכו, האופן שבו מופעלות באדם המידות, והמקור שממנו נוצרים הרגשות. הכרת המהלך שאדם עובר כשהוא חווה מצבים בחיים, מחוץ- לפנים, ומפנים- לחוץ. הבנת האופן שבו בנויה מערכת התגובה הפנימית, ואת הדרך שבה היא מייצרת תגובה חיצונית.
הגישור היהודי מצריך הכרה עם הקונפליקט הפנימי הכי שורשי, זה שמתרחש בין שתי הנפשות שבאדם. הכרה עם המלחמה הכי מורגשת בחייו של האדם, המלחמה שמתנהלת בין השכל ללב, בין מה שהאדם יודע ומבין לבין מה הוא מרגיש. ידיעת והכרת המאבק הקדום, בין הטוב לרע. הכרת מערכת הצרכים של כל שכבה בנפש האדם. זיהוי המקום שבו האדם בתוכו מצוי בפער, בפירוד פנימי, והכרת הכלים היהודיים לפתרון קונפליקטים פנימיים, זוגיים ובין אישיים. בירור וחקירת הדברים לעומקם כדי לאפשר חיבור של אמת. כי "כשיש אמת יש שלום" (ספר המידות, ערך אמת). שלום של אמת, שמאפשר לאדם ראשית כל לסיים את המחלוקות שבתוך עולמו הפנימי, וכפועל יוצא לסיים את המחלוקות שיש לו בחיים. שלום שמוביל את האדם לחיים טובים ושמחים בבית, בזוגיות ובמשפחה. חיים של נחת רוח ושלווה. חיים שמבוססים על בטחון שהשלום בינינו תמיד יהיה היותר גדול.
השבת השלום (או לכל הפחות בדיקה עמוקה של אפשרות השבת השלום) בתוך קשר זוגי או משפחתי, הוא מהלך קדוש. חשוב. ערכי. כזה שמוסרים עליו נפש. מסירות נפש נכונה. לא כזו שדורשת הרחבת היכולת לסבול. אלא, מסירות נפש של יגיעה, שעליה נאמר "יגעת ומצאת".
היגיעה הזו דורשת מהאדם לעמול. לעבוד להיות אדם של שלום ואמת. אדם שמדבר אמת, רוצה לדעת את האמת ומבקש לחיות לפי האמת, בראש ובראשונה עם עצמו. עמל של אדם מתבונן, שמברר וחוקר את עצמו, מבקש להכיר ולדעת את פנימיותו, את הרצונות שמנהלים אותו מתוכו, את הדרכים שבהם הוא בוחר למלא את סיפוקו. עמל של אדם המבקש לברר ולנקות את תפיסות החיים והעולם שמנהיגות אותו, כך שכל מה ששקרי ולא נכון לא יהיה יותר מנת חלקו. עמל של תיקון מידות, זיכוך הרצונות. עמל של שינוי תגובות והתנהגויות בהתאם לערכים נכונים, בדיוק אלו שאתה מצפה שלפיהם יתנהגו האחרים. עמל של לקיחת אחריות אישית על מי שאתה, מה שמתחולל בתוכך ומה שיוצא ממך, בדיבור או במעשה. עמל שנדרש להצבת גבולות. עמל שהוא תפקידו וחובתו של האדם היהודי. עמל של יגיעת נפש. יגיעה, שככל שהיא גדלה ומתרבה מנוחת הנפש גדלה, והשלום שב לזוגיות ולמשפחה.
בהתאם לתפיסה היהודית בפתרון סכסוכים זוגיים ומשפחתיים, הגישור היהודי לא מסתפק בגשר שיחבר בין הצדדים, שהם יצטרכו להתהלך עליו בשביל להיות מחוברים. הגישור היהודי לא מחפש רק הסכמות חיצוניות שישקיטו את המערכת ויביאו אותה לסוג של רגיעה, שתמיד מתגלה בהתאם לחיצוניותה, כזמנית ולא יציבה, מה שנקרא עד הסיבוב הבא. בגישור היהודי נערך הליך בירור עמוק. בירור שמטרתו לחפש אחר האמת. להבין מה באמת הבעיה, ולא רק איזו צורה מוחשית היא קיבלה במציאות עצמה, בתוך הקשרים שיש לאדם. לברר ולחפש את המקום שממנו מתהווה הבעיה ואת התוצאות שהיא יצרה. לעשות קודם כל סדר פנימי, בתוך האדם עצמו, בתוך נפשו ופנימיותו. לגלות יחד איתו את שורש המלחמה, שיש לו עם מי שמולו, ולהביא אותו למצב שהסכסוך שבתוכו מגיע לסיומו והוא יכול להיות שלם עם עצמו, וכפועל יוצא ומתבקש, לדעת בדיוק איך עליו לפעול נכון עם בן משפחתו או בן /ת זוגו, ולהצליח לחיות בשלום ובשמחה גם איתו.
הגישור היהודי מבקש באמת לעשות שלום. לחבר חזרה בין "חלקים", אנשים, שהיו מחוברים מלכתחילה. לאחד ממש. להשיב את השלום. להפוך את המערכת הפנימית, הזוגית והמשפחתית למערכת בריאה, שבה כל הצדדים, נותנים ומקבלים חשיבות, כבוד ואהבה, והמשפחה מאוחדת ושמחה ובאמת בריאה.