- הגישור היהודי הוא חיבור בין עולם המשפט לבין היהדות, לפיה השלום הוא ערך החיים הגדול ביותר.
- בדומה להליך הגישור המוכר, הגישור היהודי, הוא הליך בירור מחלוקות ויישוב סכסוכים, המבוסס על רצון הצדדים להסדיר את המחלוקת ולבנות פתרון מוסכם, באמצעות דיבור פשוט מסביב לשולחן (בשונה מהליך בבית המשפט המבוסס על הליכי דין, שפה משפטית, פרוצדורות, לוחות זמנים ופסק דין).
- בשונה מהליך הגישור המוכר כיום, המתנהל ברובו לפי עובדות, חוקים וראיות וחיפוש אחר "נקודת אמצע" מוסכמת, הליך הגישור היהודי מבקש לברר את המחלוקות בשילוב נכון בין עובדות, חוקים וראיות (בהנחה והמקרה אכן מצריך בירור חוקי ולא מדובר במחלוקת שהיא נטו בין אישית), לבין עקרונות היהדות, מוסר וערכים.
- הגישור היהודי מבוסס, הן בבסיסו והן בדרכו, על הדרך היהודית שבה אדם מתבקש ללכת במישור שבין אדם לחברו (בן/ת הזוג, בני משפחתו והסביבה). הגישור היהודי רואה עקרונות בסיסים של מידות, ערכים, מוסר, התנהגות נכונה, ערכית וישרה, שמירת הצדק, ההגינות והיושר, מערכת הבדלה ברורה בין טוב לרע, לקיחת אחריות, הודאה על האמת, שינוי ותיקון של כל מה שפסול ושגוי, כחלק בלתי נפרד מהשיקולים הנלקחים בחשבון, כשמבקשים לברר סכסוך, מחלוקת או אי הסכמה. כך, שכל אחד מהצדדים (בין אם בני זוג, בני משפחה או שותפים עסקיים), מגלה במה הוא צודק, וראוי לקבל הכרה והסכמה בצדק וביושר, ובאותה נשימה במה הוא צריך להודות, לקחת אחריות, לתקן ולשנות.
- הגישור היהודי מבוסס על הנחת יסוד פשוטה שייחודה בגישה היהודית, לפיה בעת מחלוקת או סכסוך, האמת לא נמצאת רק בצד אחד. אלא, שלכל אחד מהצדדים יש אמת וצדק בחלקו. והאמת השלמה, היא זו המורכבת מחיבור נכון של כל אחד מחלקי האמת והצדק שבהם מחזיקים כל אחד מהצדדים.
- הגישור היהודי, בשל היותו כולל בתוכו שיקולי ערכים, מוסר, מידות והתנהגות ערכית נכונה, מתאים לשני סוגי מצבים עיקריים. האחד, מקרים בהם הצדדים חלוקים, רבים או מסוכסכים ביניהם בשל סיבות אישיות, הנובעות מהקשר ביניהם וממצב היחסים, כגון בני זוג או בני משפחה, המבקשים להסדיר את היחסים, למצוא דרך ופתרון למחלוקות ביניהם. השני, מקרים בהם הבירור נדרש הן במישור העובדתי, ראייתי, חוקי, משפטי, עסקי או כלכלי והן במישור הערכי, המוסרי, בחינת הצדק, האמת והיושר, כגון בני משפחה החלוקים בעניינים כספיים או עסקיים, שותפים עסקיים הקשורים בקשר משפחתי/חברי, וכן שותפים עסקיים שאין בהם כל קשר משפחתי או אישי, המבקשים להסדיר את המחלוקות, בכדי להמשיך את השותפות או להביא לסיומה.
- בגישור היהודי המשתתפים היחידים הם הצדדים. ללא עורכי דין. זה נובע משני עקרונות בסיסים. הראשון, הנחת היסוד הפשוטה עליה מבוסס הגישור היהודי: הריב או הסכסוך הוא תמיד בין בני אדם. גם במצבים שבהם הסכסוך הוא לא אישי, אלא משפטי, חוקי, עסקי או כלכלי, הריב או המחלוקת הוא תמיד בין בני אדם. בני אדם שמבינים את המקרה בצורה שונה בהתאם לערכים שבהם הם מאמינים. לכן, בהתאמה הסדרת המחלוקת צריכה להיעשות בין הצדדים עצמם ולא בין עורכי דינם. העקרון השני, הוא העובדה, שעורכי דין, מתוקף מקצועם ותפקידם, פועלים בהתאם למרכיבי חוק, משפט וראיות. הם לא מייצגים שיקולי ערכים, מוסר, מידות ועקרונות ההתנהגות שבין אדם לחברו בהתאם לראייה היהודית.
- הגישור היהודי, ככל הליך גישור, הוא לא תהליך "זבנג וגמרנו". אין קסמים. בירור סכסוך הוא הליך שמצריך פגישות משותפות ופגישות נפרדות, לימוד והבנה של המקרה על בוריו, הרקע שקדם לו ואיך הוא נוצר, הבנת היחסים, הבנה של כל אחד מהצדדים ואת הדרך שבה הוא מבין את הדברים, שאילת שאלות, אימות, בדיקת אי התאמות וסתירות, ובמצב דברים בו סוג המקרה דורש, גם בדיקת הנתונים העובדתיים, החוקיות והראיות.
