אחד הסימנים של התבוננות פנימית טובה הוא – שהנחות היסוד שלך על החיים פשוט משתנות. מתרחבות. ובמצבים מסוימים ממש מתהפכות.
כל אחד מאיתנו, בין במודעות ובין שלא, חווה את החיים, מודד ומעריך את עצמו, מנתח מצבים ומתרגם התנהגות של אנשים אחרים כלפיו, בהתאם למושגי חיים בסיסים וההגדרה שלו לכל אחד מהם.
אדם יודע שהוא הצליח אם מה שקרה תואם את ההגדרה שלו להצלחה. אדם מרגיש אהוב אם איך שמתנהגים אליו תואם את ההגדרה שלו לאהבה. אדם יודע אם הוא דבק באמת בהתאם למה שהוא מגדיר אמת. וכן הלאה.
כמו שכולנו יודעים, החיים כוללים בתוכם לא מעט מקרים שבהם אנחנו צריכים להתמודד עם מצבים, שבהם הדרך שבה אנשים אחרים מתנהגים גורמת אצלנו להתנגשות. התנגשות איתם, אבל חשוב מזה, התנגשות פנימית, בין מה שאנחנו יודעים, מאמינים ואוחזים בו שהוא נכון, טוב וראוי, לבין מה שאנחנו צריכים להתמודד איתו בפועל.
אלו בדיוק המקרים שבהם אדם מתבקש להתבונן. בראש ובראשונה, כי אותם אנשים שמתנהגים בדיוק הפוך למה שאתה חושב שנכון, הם אלו שהבורא בחר בהם כדי להעביר אותך את השיעור שלך. שיעור שנקודת הפתיחה שלו היא ההבנה שההתנגשות הזו היא לא סתם, ולא אקראית, אלא היא בעצם הזמנה לבירור: איזה ערך מתבקש להתברר? עם איזה הגדרה פנימית אתה מסתובב לגבי הערך הזה? האם ההגדרה הזו נכונה או שגויה? האם היא חסרה או שלמה?
אדם שבורח מאותם מקרים, מדלג, מתעלם, מסובב את המבט, מתנגח, אוכל את עצמו מבפנים, נלחם עם המציאות או עם אנשים אחרים, ובעצם לא באמת מתמודד, לא יצליח להבין את הלימוד שהקב"ה בכבודו ובעצמו מנסה ללמד אותו. לא יצליח לראות את התוכן הפנימי של הערכים או מושגי היסוד שלפיהם הוא מנהל את החיים, מגיב למצבים, שופט אחרים וגם את עצמו.
מעבר לזה, הוא ימשיך לחוות מצבים שיתנגשו לו כל פעם מחדש עם אותם מושגי יסוד פנימיים שאת התוכן שלהם הוא עדין לא בירר או תיקן, וכל פעם מחדש זה יציק לו, יפעיל אותו, יטריד אותו, יגרום לו לחיכוכים עם אנשים אחרים, והקשה מכל, ישאיר אותו במדרגת "הקבצן הרגשי" – עד שהעבודה הפנימית תעשה, והוא יברר וינקה את מה שצריך מתוכו, ויביא את הבעיה שהוא חווה לידי פתרון.
בשביל להתחיל בירור פנימי שכזה שיוביל להבנת הלב, אדם צריך להיות מוכן לראות את עצמו. את מה שהוא באמת רוצה. מה הוא רוצה שיתנו לו? מה הוא רוצה שיראו בו? מה הוא רוצה שיבינו עליו? עם איזה חסרון הוא מסתובב ומבקש למלא אותו דרך אנשים אחרים?
כן, זה מתחיל בזה. להבין מה אתה רוצה לקבל מאדם אחר. כי בתוך נקודת הרצון-חסרון הזו מצוי ערך פנימי. אדם שמרגיש רע מזה שהוא לא מקבל אהבה יש לו לימוד בהגדרת חיים הזו. אדם שחווה חוסר נאמנות יש לו בירור לעשות בערך חיים הבסיסי הזה. אדם שחווה קשיים בחברויות מתבקש ללמוד משהו על חברות. וכך, בכל מקרה והלימוד שהוא מביא איתו.
אותה הגדרה או ערך חיים שמתעורר ומבקש את בירורו יכול להיות כל דבר. כל אחד, בהתאם למסע החיים שלו, התיקונים והבירורים שהוא נדרש לעשות. זה יכול להיות – הצלחה, כבוד, הערכה, נאמנות, זוגיות, הקשבה, התחשבות, נורמטיביות, משפחתיות, אהבה, כנות ועוד רשימה ארוכה של מושגי חיים.
יהא הערך אשר יהא, הוא מתבקש להתברר. אחרת, לא היה קורה בחיים שלך שום דבר שלוחץ או מכה אותך בפנים, דווקא בדיוק בנקודה הזו.
בירור פנימי כנה ואמיתי יוביל אותך, בדרך כלל, לאחד משלושה נתיבים אפשריים:
האחד, שתגלה שההגדרה שלך לאותו ערך שגויה מיסודה. פשוט לא נכונה.
הנתיב השני, והנפוץ יותר מהראשון, הוא שתגלה שתוכן הערך שאיתו אתה מסתובב, כמעט כל כמו כל דבר בחיים, מכיל בתוכו גם טוב וגם רע, גם אמת וגם שקר. ומהלך הבירור המתבקש הוא להסיר את כל ששקרי, מרע ומזיק.
הנתיב השלישי, והנפוץ עוד יותר, הוא שתגלה שהתוכן והדרך שבה אתה מגדיר את אותו ערך חיים, הוא באמת נכון ומדויק, אבל לא מלא. חלקי, ולא שלם. חסר בדיוק במה שאתה מבקש לקבל מאחרים. וכל מה שאתה מתבקש לעשות הוא להרחיב את ההגדרה ולהפוך אותה לשלמה.
יהא הנתיב שבו תלך בו אשר יהיה, אותו בירור פנימי יוביל אותך לנקודה שבה מושג חיים יסודי ושורשי מתהפך, משתנה או מתרחב בתוכך. וכפועל יוצא, הוא מוליד מתוכך תגובות שונות לחלוטין, בחירות אחרות, וגם רגשות שונים.
במהלך שכזה, אתה יכול לגלות שאהבה היא לא רק נתינה. אלא, שאהבה היא לדעת גם מה אני לא נותן בגלל שאני אוהב. את עצמי. ואותך.
אתה תגלה שחופש זה לא להיות חופשי מכל מגבלות, ולעשות מה שאתה רוצה, עם מי שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה. אלא, שחופש אמיתי, הוא להיות מסוגל לעשות את כל מה שגורם לך להרגיש שקט נפשי ורוגע בלב. להיות חופשי מכל שמשעבד אותך ומעמיק לך את התלות לקבל מהסביבה.
אתה תגלה שלהיות אדם של אמת, זה לא רק להגיד את האמת שלך, אלא להיות באמת מי שאתה. לא לעוות את עצמך, לא לזייף את מי שאתה, לא להסכים לחיות לפי איך שאתה תופס את עצמך או איך שאתה רוצה שאנשים יתפסו אותך. אלא, להיות פשוט אתה.
אתה תגלה שנאמנות זה לא רק להיות נאמן בתוך מערכות יחסים או רצון שיהיו נאמנים אליך ושאף פעם לא יעזבו אותך. אלא, להיות נאמן למה שאתה מאמין בו ויודע שהוא אמת, גם במצבים שבהם אתה עלול להפסיד את מה שאתה רוצה.
אתה תגלה שכבוד זה לא רק לכבד אחרים. אלא בראש ובראשונה, לכבד את עצמך, ולא להיות מאלו שמבקשים כבוד מאחרים, אלא, מאלו שיודעים, איך להגיב כשפועלים כלפיהם בחוסר כבוד.
אתה תגלה שהצלחה היא לא הישגים, מעמד, משכורת, סטטוס או איך שאנשים אחרים – משפחה, קולגות, בני זוג או חברים – רואים אותך. אלא, שהצלחה היא גם עשיית שלום בתוך הנפש שלך, והצלחה בפתרון המאבקים הפנימיים שאתה מתמודד איתם.
אתה תגלה שכנות זה לא רק להיות מסוגל להגיד את הדעות שלך ואתה מה שאתה חושב. אלא, שכנות זו היכולת לראות את עצמך, את היופי, הטוב והקדוש וגם את מה שעדין לא מתוקן אצלך, מבלי לפחד להסתכל על זה בפנים.
אתה תגלה שריצוי זה לא רק לעשות מה שיגרום לאנשים אחרים להיות מרוצים. אלא, גם לרצות להראות שאתה לא אדם מרצה, כדי לרצות את עצמך ואת התדמית שלך כאדם לא מרצה.
אתה תגלה שחיבור זה לא רק להתחבר לאדם אחר, אלא לדעת גם למה אני בוחר שלא להתחבר.
אתה תגלה שהקשבה זה לא רק להסכים לשמוע מה שיש לשני להגיד, אלא שהקשבה כוללת בתוכה את ההסכמה והרצון לשים לב במה הצד השני חסר, ולמה הוא זקוק שאתה יכול לתת. גם אם הוא לא אומר לך את זה ישירות, כי הוא מתבייש, מתקשה לבקש, או אפילו לא מודע שזה מה שהוא באמת צריך.
אתה תגלה ששליטה היא לא רק להחליט ולקבוע מה ואיך יתנהלו הדברים, אלא איך אתה מנהיג את עצמך, את התגובה הרגשית שלך ואת מה שיוצא ממך, כשאין לך שום אפשרות לשלוט במה שקורה.
אתה תגלה שחברות היא לא להיות רק לצד אהובים בשעות צער חס ושלום או שמחה ושהם יהיו לצידך. אלא, שחברות זה התעניינות, אכפתיות ושימת לב למה שקורה איתך ולך, רצון נקי להיות חלק מהחיים שלך, ולאהוב אותך. את ה- "בפנים" שלך. ככה פשוט. בלי תנאים ובלי הסתבכויות.
אתה תגלה שטוב זה לא בהכרח אומר נעים. אלא, שבלא מעט מקרים, מה שטוב ונכון לך יכול להעביר אותך מהלך מאוד לא נעים.
כל אלו, הן רק דוגמאות חלקיות, של ערכים מסוימים, ודרך ההרחבה שלהם, בהתאם לאנשים מסויימים, המצבים שהם חוו, ונקודת הלחיצה שאצלם התגלתה.
כל אחד ומסע החיים שלו. השבילים והדרכים שבהם הוא עובר. המצבים שאיתם הוא נדרש להתמודד. ערכי החיים שמהווים את הבניין הפנימי שלו. התוכן הפנימי שהוא מחזיק לגבי כל אחד מהערכים האלו.
מהלך כזה, שהוא מתבצע בכנות עצמית, משחרר אותך מהצורך המטורף הזה לקבל מאחרים את כל אותם דברים שהם לא נותנים לך. מאפשר לך להשלים את החסרון מבלי להיות תלוי. מגלה לך את הפתרון לבעיה, ומעבר לזה, מגלה לך שהפתרון הוא ממש בידיים שלך ואתה לא נדרש להמתין לשום אדם או מצב. אלא, שכל שנדרש הוא פשוט להיות מוכן להתמודד עם עצמך.
כשאדם עושה מהלך בירור והתבוננות פנימית שכזו, מצליח להגיע לאותה נקודה פנימית הוא מיד מרגיש. מרגיש איך הבנה שכלית פשוטה מאירה לו בתוך הלב. הוא מרגיש שגם הלב שלו מסכים ומקבל את מה שהשכל הבין. הוא מרגיש את שהזוהר הקדוש מכנה – הבנת הלב.
והלב, כיאה לשמו, הוא לב העניין. הבנה שכלית, שלא מאירה בתוך הלב, חשובה ככל שהיא תהיה, לא מולידה מתוכה מעשים או שינוי. בסופו של דבר, המעשים יוצאים מתוך הלבבות. ולב, שלא מרגיש את מה שהשכל הבין, לא יוליד מתוכו מעשים שתואמים את ההבנה השכלית.
כשהגדרת חיים משתנה בשורשה, היא מיד משפיעה על כל הענפים שיוצאים מתוכה. בתוך נפש האדם וגם כלפי מי שמולו. פתאום אדם מבין את עצמו בדרך אחרת, מקבל את מה שקורה לו, קולט את הלימוד העצום שטמון בתוך מה שעובר עליו, וכמה שיעורים הוא כבר עבר בדיוק באותו נושא.
הוא מנתח מצבים ואנשים בדרך שונה לחלוטין, מביע את דעתו ואת העמדה שלו לא מתוך מאבק, אלא מתוך לב שלם שעומד מאחורי מה שהוא מאמין ובוחר, מסוגל לשים גבולות בצורה נכונה ובמקומות הנכונים.
הוא רוצה וגם מסוגל לשמוע ולהקשיב למה שיש לצד השני להגיד, מוכן להתמודד עם כל התנגדות או אי הסכמה, כי הוא יודע שאם האמת בצד שלו תהיה לו תשובה טובה ונכונה לכל שאלה או טענה, הוא יהיה שלם במדרגה הכי עליונה, כזו שבה אם הוא יגלה שהוא הטועה, הוא יקבל בהכנעה ובענווה את התיקון שהוא צריך לעשות, יודה בטעות, יקח אחריות, ישנה ויהיה מסוגל לבקש סליחה מבלי להרגיש חלש או מנוצח, כי הוא מחפש את האמת ולא רק את הצדק.
הוא יחיה את חייו באחדות פנימית, בין מה שהוא חושב – לבין מה שהוא מרגיש – לבין מה שהוא בפועל אומר ועושה.
ומעל הכל, אדם כזה ידע לנהל וגם לפתור אי הסכמות ומחלוקות שקורות בגלל דעות שונות, ואפילו יצליח לחבר.
לב שלם דורש יגיעה. לא יגיעה מתישה, אלא כזו שנובעת מתוך רצון וסקרנות לגאול את עצמך מכל מה שמייסר אותך, ולפתור את כל מה שמפריע לך.
יגיעה שכזו מביאה לידי "מציאה". אתה תראה ותמצא שלב שלם, שאין בתוכו קונפליקט, שווה כמעט כל מחיר. כי הוא כולל בתוכו כל כך הרבה מתנות כמו נפש שלווה, שקט נפשי, קבלה עצמית, שמחה פנימית, בטחון עצמי יציב וחירות אמיתית.
ואחרי יגיעה שתוביל לכזו תוצאה- אתה תאמין בכל ליבך, כי אתה תרגיש, איך זה לחיות עם לב שיש בתוכו שלום.
כנראה שגם לזה התכוונו חכמי התלמוד שלימדו אותנו את הכלל הבסיסי בחיים:
יגעת ומצאת – תאמין.