השאלה המתבקשת לשאול אותך היא: למה שהיא תעשה דבר כזה? כי היא פשוט בן אדם כזה שרק רוצה לשתף אנשים אחרים במה שהיא עוברת איתך או שאתה אולי לא ממש פרטנר לשיחה? זו לא שאלה שבאה כביקורת או האשמה. זו באמת שאלה פשוטה.
האם יש לה עם מי לדבר? האם אתה מקשיב למה שהיא אומרת? האם אתה מרגיש את הלב שלה ואת מה שהיא מרגישה? האם אתה מצליח לראות ולהבין את המצב מנקודת המבט שלה או שאתה בעצם חושב מה לענות? האם אתה מחפש את נקודת האמת במה שהיא אומרת או שאתה מחפש להראות לה איפה היא טועה, לא מדוייקת ולא צודקת? האם אתה רוצה לתת חשיבות למה שמפריע לה גם אם זה עבורך שטויות? האם אתה רוצה לכבד את מה שהיא מבקשת או שאתה מוכן לעשות את זה רק אם היא מכבדת באופן שווה גם אותך? האם עסוק במה שאתה יכול לתת ולהשפיע לה או שאתה פועל מתוך מקום לקבל ממנה?
האם שאלת את עצמך מה האנשים האחרים נותנים לה שהיא לא מקבלת ממך? האם שאלת אותה, בצורת שאלה ולא התקפה או תוכחה, למה היא תמיד משתפת אחרים ולא מדברת איתך? מה באמת מונע אותה? מה חסר לה? האם כשהיא מספרת לאנשים אחרים הם מצליחים להבין מה באמת כואב לה, ולמה יש צדק ואמת במה שהיא אומרת? האם כשהיא באה לדבר איתך אתה מרגיש צורך להתגונן, להסביר את עצמך או להוכיח אותה כי אתה מרגיש מואשם, ובגלל שזה מה שאתה מרגיש ככה אתה גם מגיב? ואם אתה באמת מרגיש אשם, אז למה ובגלל מה? האם אתה יודע להודות בטעות ולבקש סליחה? האם על מה שאתה מבקש סליחה, אתה שם לב שזה באמת לא יקרה ויחזור על עצמו? האם אתה יודע לדבר את מה שאתה חושב ומרגיש מבלי שהיא תצטרך לחלוב אותך?
בקיצור, הבנת את הרעיון יש לא מעט שאלות לשאול, להבין אותם ולקבל עליהם תשובה. גם ממנה וגם ממך.
מה שאתה יכול לעשות לבינתיים, זה להבין עם עצמך מה אתה היית רוצה לקבל כשמשהו מפריע לך, והפתרון שלו תלוי בשיתוף פעולה של מישהו אחר. האם היית רוצה שיראו את הנקודה שבה אתה כן צודק? האם היית רוצה שיבינו אותך? האם היית רוצה שיודו על האמת, יכירו במה שעשו לך ויבקשו ממך סליחה? מה באמת מרכיב בעיניך שיחה טובה בין בני זוג? האם זו שיחה שבה כל אחד שומע את עצמו וגם את השני, ולוקח אחריות על מה ששייך לו? ומעל הכל – תבדוק עם עצמך, מתוך מידת אמת פנימית, האם אתה באמת מאפשר לדבר איתך?
ואם הצלחת לעשות את זה עם עצמך, השלב הבא יהיה לגשת אליה ולומר לה בפשטות: הייתי רוצה שנוכל לדבר בינינו בפתיחות, לא לנהל קרב האשמות, אלא שכל אחד יוכל להגיד מה הוא מרגיש ומה מפריע לו, ושנבדוק יחד איך אנחנו עושים טוב אחד לשני ובאמת נהיים חברים טובים יותר. אני יודע שאולי לא תמיד היית טוב בזה (שים לב- לא להוסיף אנחנו לא טובים בזה, לא להוסיף גם את לא טובה בזה, תעיד רק על עצמך, במידה וזה נכון כמובן), אבל אני חושב שזה משהו שאנחנו צריכים לעשות, למען השמחה שלך, שלי ושל הילדים (אם יש לכם). את חשובה לי ויקרה עבורי מאוד, גם אם לפעמים אני מתנהג הפוך או לא מראה את זה. לא הייתי רוצה שיקרה לנו משהו רק בגלל שלא ידענו איך לדבר או לריב. מה את אומרת? אפשר לנסות?