את מחפשת אישור כל הזמן מאנשים אחרים – כי את בעצמך עוד לא נתת את האישור.
זה לא משנה מה הדבר הזה שבו את זקוקה לאישור – הדעה שלך. הבחירה שלך. התגובה שלך. הרצון שלך או מי שאת.
את עוד לא החלטת שזה טוב. שזה ראוי. שזה נכון. ישר. מספיק שווה. ולא רק מספיק שווה, אלא מאוד שווה.
אנחנו מחפשים אישור מאחרים – כי אנחנו מתקשים לתת לעצמנו אישור עצמי.
הבעיה עם הנושא הזה, שבלא מעט מקרים, אנחנו אפילו לא קולטים שאנחנו מחפשים אישור. זה הקטצ' – לקלוט בזמן שאת עושה את זה. ובכל פעם, ובכל נושא שאת תופסת את עצמך עושה את זה, תדעי שזה מקום או נושא שבו את לא נתת לו את האישור שלך. משם נובע גם חוסר בטחון או תלות בדעה של אנשים אחרים.
הנקודה החשובה ביותר באישור עצמי – שבשביל שאנחנו ניתן אישור על משהו, אנחנו צריכים להאמין ולדעת שמי שאנחנו, הדעה, הרצון שלנו או כל דבר אחר הוא באמת ראוי, ישר וטוב. ובשביל אישור כזה, אנחנו צריכים שזה יהיה תואם לערכים שלנו, שהם אלו שמכתיבים לנו מה באמת טוב, ראוי, ישר או צודק.
כל פער בין הדבר הזה שאנחנו זקוקים בו לאישור לבין מה שאנחנו מחשיבים כטוב וכו'- לא יתן לנו שקט, לא יאפשר לנו לתת אישור, יגרום לפער, שאותו אנחנו מנסים לסגור עם דעות של אנשים אחרים- וזה בדיוק המקום שבו נוצר קונפליקט פנימי ותלות בדעות של אנשים אחרים.
אישור שכזה אף אדם מבחוץ לא יכול לתת, וגם אם נותנים לנו את זה, זה לא באמת נותן לנו שקט, ולעולם גם לא יתן – כי האישור שחסר זה האישור שלנו.
החסרונות הפנימיים וגם הקונפליקטים הפנימיים לא נפתרים על ידי דברים או אנשים חיצוניים. זה משהו בפנים שלא יושב. שעוד לא התברר והגיע למסקנה ולאישור.
בחלק מהמקרים, בירור פנימי מגלה לנו שלא סתם אנחנו לא שלמים ומבקשים אישור מאחרים, משהו מרגיש לנו לא נכון ובצדק, כי הוא באמת דורש שינוי. ולפעמים, בירור פנימי מגלה לנו שאנחנו לא שלמים, כי אנחנו לא רואים את הטוב שמאחורי עמדה או התנהגות שכלפי חוץ נראים לא טובים.
הפתרון האמיתי דורש להישיר מבט לדבר הזה שאתה מחפשת אישור לגביו, לא לפחד לברר אותו. הבירור, ההבנה והמסקנה האישית – פנימית, הם אלו שיביאו לחופש פנימי, בטחון עצמי ולחירות מהכלא הזה של חיפוש אישור מאנשים אחרים.
ואם נסכם את התשובה במשפט אחד; האישור שאת מחפשת מאחרים – הוא זה שאת עדין לא נתת לעצמך, והדרך לשם עוברת בבירור פנימי.