בס"ד
אחד הדברים הכי חשובים שצריך להבין לגבי זוגיות, במיוחד אם אתם נמצאים במשבר או ביחסים לא טובים, הוא שאתם נמצאים במעין משחק מראות. המילה משחק היא לא בדיוק נכונה, כי זה לא משחק אלא ענין רציני מאוד, שהזוכה להבין אותו בשכלו, ובאמת להפנים ולהשיב אותו בתוך ליבו, יצליח להנחיל שלום בליבו וגם במערכת היחסים שלו.
ידוע וברור – מערכת יחסים זוגית לא דומה לאף מערכת יחסים אחרת בחיים. זו מערכת היחסים שבה הגבר והאישה אמורים להתמזג לידי יחידה אחת. השמיעה הראשונה של ההנחה הזו יכולה אפילו לעצבן ולהרגיז. מה זאת אומרת יחידה אחת? מה אני אמור לבטל את עצמי? אני זה היא והיא זה אני? הרי אנחנו שני אנשים שונים.
העניין, הוא לא לבטל את עצמך. ובטח, שלא להיות מי שאתה. הרי אם את או אתה לא תהיו מי שאתם, המשמעות המעשית היא שאתם לא באמת נוכחים במערכת יחסים. אם אחד הצדדים לא מכניס את עצמו לתוך הזוגיות ומביא את עצמו לידי ביטוי, ברצונות, במחשבות וברגשות, הוא בגדר נעלם, ומביא את מערכת היחסים למצב שבו היא בפועל מבוססת רק על בן אדם אחד. במצב הזה, מערכת היחסים לא יכולה להתקיים לאורך זמן. אם היא אכן מתקיימת, או יותר נכון שורדת, זה יוצר מצבים עוד יותר קשים, שבמהלך השנים צפים, עולים, יוצרים משקעים וריחוק.
לכן, התמזגות במערכת יחסים לכדי יחידה אחת לא מבטלת את אף אחד מהצדדים, אלא בדיוק ההפך. היא יוצרת מקום אמיתי שכל אחד יהיה מי שהוא, יביא את עצמו לידי ביטוי, שהשוני כן יתגלה, ובתוכו יתגלו הדרכים השונות, בחשיבה, בגישה, ברצונות. השוני הזה, הוא הכלי שמאפשר לשני בני הזוג להתאחד באמת, מצד אחד, לשמור על מהותם האמיתית והשונה, ומצד שני, להשתמש בשוני הזה כדי להרכיב צורת אדם חדשה. צורת אדם שהיא בעצם יחידה אחת, שמורכבת גם מהגבר וגם מהאישה.
נשמע אופטימלי? אידאלי ולא מקושר למציאות?
זה באמת אידאלי. אידאל יהודי. הטופ של מערכת יחסים זוגית. המקום הגבוה ביותר שכל בני זוג צריכים לשאוף, ליצור חיבור אמיתי וטוב ביניהם. חיבור שהוא בלתי ניתן להפרדה, כי הם שינו צורה והפכו לישות אחת, מאוחדת ושלמה.
השוני ביניכם- הוא המחבר
בשביל ליצור כזה חיבור של אמת חייבים לעבור דרך קשיים, אי הסכמות, מחלוקות, גישות שונות כדי שבני הזוג יתוודעו לכל המקומות שבהם הם עדין לא התאחדו. מתוך מטרה ותכלית, שהם יעשו את העבודה ויחברו את כל החלקים שעדין מצויים בפירוד.
הקושי האמיתי נוצר ברגע שהשוני בין הצדדים מתגלה. במיוחד, אם הוא מתגלה בנושא מהותי, ובני הזוג לא מצליחים לגשר על הפערים ולמצוא דרך שמתאימה לשניהם. דרך שבה שניהם יהיו מסופקים ושלמים עם הפתרון שהם בחרו או עם התוצאה שהם יצרו. לא כועסים או ממורמרים. לא מרגישים שהם אלו שהסכימו להקריב, לעשות או לוותר על משהו שהם בכלל לא רצו. מבלי לבלוע ולהסתים רגשות לא טובים, כעסים או עלבונות, מתוך תפיסה שגויה שזה מה שיקנה שקט ושלום. לפעמים, חולפות שנים רבות, עד שכל רגשות הוויתור וההקרבה, שבני הזוג טאטאו מתחת לשטיח, עולים על פני השטח ומתפוצצים להם בפנים.
לכן, בהתאמה, בשביל להתמודד נכון בזמן קושי ולמצוא את הדרך המתאימה שמחברת את בני הזוג למרות השוני שהתגלה, צריך להבין את "משחק המראות" שמתחולל בתוך הזוגיות.
מה אתם רואים במראה?
כשאת או אתה ניגשים למראה, מה אתם רואים? את עצמכם. ברור. אז, זה אותו דבר גם בזוגיות.
זה לא דבר פשוט להבנה, לא סתם נותנים לאדם חצי מהחיים (אם לא יותר) להבין את משמעות העניין הזה. ההיגיון הפשוט והשכל הישר אומר, שמה שאני רואה, זה את מי שמולי ולא אותי. ואם הצד השני מתנהג רע או לא טוב, זה לא אני – זה הוא.
מצד אחד , נכון.
אין פה שום עניין לייחס התנהגות שלילית של בן או בת הזוג לעצמכם. אם הצד השני שיקר, רימה, בגד, אדיש, חסר עניין, לא רואה את הצד השני, לא מכבד או לא נותן חשיבות ותשומת לב, זה לא אומר שאתם צריכים להניח את ההתנהגות הזו על עצמכם.
מצד שני, זה גם לא נכון.
התנהגות כזו אל מול עיניכם היא לא חסרת משמעות לגביכם. אם לא הייתה להתנהגות שכזו משמעות עבורכם באופן אישי, או עניין מסוים שאתם נדרשים להתאמת וללמוד על עצמכם, הרי ששני דברים היו צריכים לקרות. האחד, שזה לא יעורר בכם שום תחושה שלילית ולא טובה, שלא תגיבו לזה בכעס, עלבון, קנאה, עצבות, גועל, עצבים, תסכול או סלידה. שההתנהגות הזו של הצד השני לא תפעיל אתכם בשום צורה. השני, הוא הסיבה שההתנהגות הזו השתקפה לכם אל מול הפנים, כדי שאתם תהיו שליחים טובים ואוהבים עבור הצד השני. כי אתם אלו שבעלי היכולת והמסוגלת להאיר לצד השני את התיקון שהוא צריך לעשות, בשביל שהוא ירגיש יותר טוב.
בשביל לדעת אם זו אכן הסיבה, אתם נדרשים להיות מאוד אותנטיים, אמיתיים ושקופים עם עצמכם. לשים יד על הלב, ולענות תשובת אמת, האם באמת באמת זה לא הפעיל אתכם? האם מה שהצד השני אמר, בחר או עשה (או לא אמר, לא בחר ולא עשה) לא הזיז לכם כלום בלב? לא גרם לכם להרגיש לא טוב? לא גרם לכם לכעוס, להיפגע, להתרחק או להשתתק?
אם זה המצב, הסימן שלכם יהיה שאתם לא מתווכחים, רבים או מעבירים ביקורת על הצד השני, וגם לא רוצים. כי אין לכם באמת ביקורת בלב, הקפדה, תוכחה או רצון להכניס אותו לתוך איזה פינה. אלא, אתם רק תעשו את הטוב ביותר שאתם יכולים כדי להאיר, כלומר למלא ולתת לצד השני את מה שהוא רוצה וצריך, בצורת נתינה נכונה, כזו שמועילה ובאמת מיטיבה. בשביל שתוכלו לעשות את זה, אתם צריכים להיות מוארים בעצמכם, כלומר מלאים בדיוק במה שהצד השני חסר, ומתוך מלאות נפשית אמיתית, אתם בעלי רצון, מסוגלות ויכולת להשפיע ולתת את זה למי שמולכם, שמצוי בחוסר של הדבר שיש לכם.
אם זה לא המצב, ואכן מה שהצד השני עשה או אמר גרם לכם להגיב בלב בצורה לא טובה, ולפעמים גם בדיבור ובמעשה, הרי שמה שאתם רואים אל מול עיניכם וחווים מהצד השני, הוא לא אקראי ולא סתמי. יש לו משמעות אישית עבורכם, עניין מסוים שאתם צריכים להתאמת לגביו בנוגע לעצמכם. וזה בעצם, גם השיעור שלכם.
"כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו" (מסכת נגעים, פרק ב', משנה ה')
אדם בטבעו האנושי, לא רואה את המקומות שמהם הוא פועל ממקום לא נקי, ממקום חסרון, ממקום שבו יש לו נגיעה אישית, אינטרסנטית וצרה שיוצרת בתוכו נגע רע, שמוביל אותו להתנהגות שלילית ולא טובה. כי "על כל פשעים תכסה אהבה", אדם אוהב לראות את הטוב שהוא ואת הטוב שבו, אוהב לאהוב את עצמו. ולמרות שהיום, לא מעט אנשים מתקשים לאהוב ולקבל באמת את עצמם, אין אדם שלא מתקשה לראות בתוכו את הנגיעות השליליות, להודות בהם, להפסיק להאשים בזה אחרים ולקחת אחריות.
יחד עם זאת, ברור שאדם נדרש להבין את השיעור שאותו הוא עובר. להבין את השיחה שמנהל איתו הבורא, דרך מציאות חייו או אדם אחר. במיוחד אם אותו אדם, הוא האדם שאיתו בחרתם להתחתן ולהקים משפחה.
מה השיעור שלי?
הדרך להתחיל להבין את השיעור שלכם, היא, בראש ובראשונה, לשים לב, שאתם לא מגיבים טוב.
נשמע פשטני? זה לא.
רובנו כשאנחנו כועסים, פגועים או כל תחושה אחרת לא טובה, אנחנו מיד מאתרים את התשובה, שתסביר לנו, ואם צריך גם לאחרים, למה זה הגיוני, ברור ומובן שאנחנו מגיבים בצורה הזו. הרי אם הצד השני, עשה או אמר משהו שהוא שלילי לכל הדעות, למה שנגיב לזה טוב? מה אנחנו אמורים להיות שמחים ושלווים כשבן או בת הזוג, מישהו שאנחנו אוהבים וחשוב מזה, שחשבנו שהוא אוהב אותנו, עושה או אומר כזה דבר? מי יכול להגיב בטוב לדבר רע? איך אפשר לא לכעוס שהצד השני מתנהג בחוסר כבוד? איך אפשר לא להפגע שהצד השני מפגין זלזול או מתנהג כאילו אני מובן מאליו וחסר כל ערך או חשיבות?
זו בדיוק המכשלה. שגורמת לנו להתעלם מהעובדה שאנחנו מגיבים לא טוב. אנחנו מיד מוצאים הסברים, היגיון שכלי וגם רגשי, למה מה שאנחנו מרגישים הוא מובן. לא שמים לב, שאפילו אם אנחנו מובנים וצודקים, וגם אם הצד השני אשם בכל מה שקרה, אנחנו עדין נשארים עם אותה תוצאה: אלו אנחנו שמרגישים רע.
ברגע שתשימו לב שאתם מגיבים לא טוב, אתם תגיעו לצומת הבאה בדרך שמובילה להבנת השיעור שלכם. שם, בצומת הזו, ממוקמת המכשלה השנייה: מה אתם עושים – מתבוננים פנימה או מיד מאשימים?
רובנו, בזמן אמת, משתייכים ל"מאשימים". מתוך הבנה פשוטה, שכשאנחנו מרגישים רע, במיוחד בתוך מערכת יחסים, זו תוצאה של משהו שמישהו אחר אמר או עשה. בהתאמה, הפתרון לבעיה שאנחנו מתמודדים איתה, הוא שהצד השני יקח אחריות וישנה, יפסיק לעשות את הדבר השלילי שהוא עושה.
האמת, ברוב המקרים זה באמת מה שצריך לעשות. מי שטעה הוא זה שצריך להתחרט, לקחת אחריות, לשנות ולתקן. יכול להיות אפילו, שאם תיטיבו להסביר, או אם לא תוותרו ותריבו עד צאת הנשמה, תצליחו להשיג את המטרה.
בשביל להימנע מאריכות יתרה של הדברים, נשי בצד את ההשלכות והמשמעות המעשית של דרך פתרון שכזו. העניין העיקרי הוא, שאם תלכו בדרך הזו אתם, בכל פעם מחדש, תפספסו את השיעור. וכטבעם של שיעורי החיים, אם הם לא מטופלים בצורה נכונה, הם חוזרים שוב ושוב בצורה שונה. מייגעת ומתישה.
הבחירה הנכונה היא- להתבונן פנימה. אם תבחרו להיות אמיתיים, כנים וחשופים בפני עצמכם (וכן, זו משימה לא פשוטה) אתם תוכלו להבין, במהלך בירור פנימי, מה באמת מפריע לכם במה שהצד השני עשה? במה בדיוק הוא אכזב, הכעיס או פגע?
אם נדמה את הפנימיות שלכם לבניין, בניין פנימי, אז כמו כל בניין, גם הוא מורכב, משלד, קורות, קומות, חיפוי חיצוני, תשתיות, רצפות, קירות, תקרות. רק שבמקום מלט וחומרי בניין, הבניין שלכם מורכב מחומרים אחרים. רצונות, חוסרים, ידיעות ודעות אישיות, הבנות ותובנות, מסקנות חיים ותפיסות עולם, מחשבות, תפיסות עצמיות ותדמיות, רגשות, יצרים, תאוות, "אני מאמין", זיכרונות, הרגלים, ערכי חיים.
מה שקרה – פגע לכם בנקודה פנימית, חלק או חדר מסוים בבניין, וגרם לכם להגיב בצורה לא טובה: הרגשה רעה, שאם היא לא תבורר מיסודה היא תוליד מתוכה דיבורים, מעשים וגם בחירות.
תהא הנקודה אשר תהא, לפני שאתם דורשים מהאחר לקחת אחריות על מה שהוא עשה לכם, קחו אחריות על שמתחולל בתוכם, בתוך הבניין הפנימי שלכם. אתם אלו שנדרשים להבין את עצמכם. יש לכם את הכוחות, הידע והאפשרות לעשות את זה בעבור עצמכם, ולמען האמת זה גם התפקיד שלכם ולא של אף אחד אחר, גם אם הוא מאוד קרוב אליכם ואוהב אתכם. אתם היחידים שבאמת יכולים לעשות סדר בתוככם, כי הנפש שבה מתחוללים הדברים ניתנה וגלויה אך ורק לכם.
כמובן, שאין לי את האפשרות לדעת מראש ללא היכרות ובירור עמוק ויסודי, באיזו נקודה, תדמית או קומה פגעו לכם בבניין הפנימי שלכם, ולכן אין לי אפשרות לתאר לכם את דרך הבירור במלואה. יחד עם זאת, אומר לכם, שהבירור הזה נדרש להביא אתכם עד לנקודה השורשית ביותר- נקודת הרצון.
מה בדיוק רציתם לקבל?
חשיבות? כבוד? ערך? אהבה? בטחון? צדק? הוגנות? עדיפות? תשומת לב? הערכה? הכרה?
כמובן, שאלו הן רק מספר מצומצם של דוגמאות.
כל רצון שרציתם לקבל ולא קיבלתם, מגלה לכם את נקודת החסרון שאתם מרגישים, וככל הנראה בגלל זה אתם מגיבים כמו שאתם מגיבים.
דעו, שבנקודת החסרון הזו – מצוי השיעור שלכם. שיעור שבו אתם מתבקשים לשנות את ההגדרות של אותו מושג. להרחיב את המשמעות שלו. ללמוד את הגדרת האמת שלו. למלא אותו בתוכן אלוקי, רוחני, ערכי. מילוי נכון, שבאמצעותו תוכלו להרגיש טוב ומלאים פנימית, ומתוך המלאות הזו, להשפיע ולתת לצד השני בצורה נכונה.
התבוננות ובירור פנימי שכזה יוליד ממנו, בראש ובראשונה, שינוי אישי ופנימי. שינוי דעות ומסקנות חיים, עבודת מידות, הנהגת יצרים ותאוות, היפרדות מתדמיות עצמיות שקריות וכולאות, ניקוי תפיסות עולם, הפסקת התלות הרגשית באחרים ובמצבים, שינוי הרגלים בחשיבה, בניתוח מצבים, בדיבור ובמעשים, שינוי רגשות ותחושות לא טובות ומתן אפשרות אמיתית לעצמכם להרגיש את טעמה של תחושת חירות אמיתית.
מהלך כזה יגלה לכם את השיעור שלכם. בתוך השיעור הזה אתם תגלו גילויים משני חיים. מה החסרון הפנימי שהתהלכתם איתו תקופה ארוכה, אולי במשך שנים, ולפעמים רוב החיים. עד כמה הייתם משועבדים ותלויים באנשים אחרים שימלאו אתכם נפשית ורגשית, במקום שבו אתם בכלל לא נצרכים לאחרים, אלא יש לכם את זה מוכן ובנוי כבר בפנים. אתם תגלו את הכח שיש בהתבוננות עצמית וכמה היא זו שמוציאה לחירות. אתם תגלו איך באמת ממלאים חסרונות פנימיים, בדרך אמיתית, לא כזו שממלאה אתכם ומיד מתרוקנת או כזו שמותירה אתכם נזקקים ונצרכים לחסדים של אנשים אחרים.
יותר מהכל, אתם תגלו את השיעור שלכם ואת הסיבה שמלכתחילה קרה מה שקרה. אתם תראו במו עיניכם איך בן /ת הזוג שלכם, שאמר והתנהג בדרך שכל כך הכעיסה או פגעה בכם, שימש שליח מטעם הבורא, כדי שאתם תראו, מחוצה לכם, עד כמה זה הפוך, שגוי ולא נכון להתנהג בכזו צורה. כדי שתתנגדו. כדי שמתוך הרגשות השלילים שאתם תחוו, אתם תתכנסו לעבודה פנימית, שבה תגלו מה אתם רוצים לקבל, כי אתם באמת חושבים שאין לכם. אתם תגלו את נקודת החיסרון, ואת העובדה שאתם לא חסרים, אלא מחסירים. בראש ובראשונה, מעצמכם, וכפועל יוצא גם מבן/ ת הזוג. אתם תיווכחו לגלות איך החסרון שבו חסר הצד השני, זהה לשלכם, רק נראה בצורה שונה. אתם תבינו אותו הרבה יותר, כי הבנתם את עצמכם. אתם תגלו איך מתוך מילוי פנימי נכון אתם בונים תגובה נכונה, שמתוכה אתם יודעים להשפיע ולתת לצד השני בדיוק את מה שהוא חסר. כי עכשיו גיליתם שלכם יש.
זה כוחם של האנשים הפנימיים. המתבוננים. שערים לעצמכם ולמה שמתחולל בתוכם. שלומדים להבין את עצמם. למלא את ליבם. להשוות את צורתם לבורא עולם. להפוך, צעד אחד צעד, ניסיון אחר ניסיון, מאדם חסר שרוצה לקבל מהאחר ותלוי במה שהוא יתן, לאדם מלא, שיכול להשפיע ולתת, וגם נותן. לאדם שמבין באמת את הצד השני, את איך שהוא חושב ומרגיש, שרואה במה הוא חסר ומה הוא צריך בשביל להרגיש טוב יותר, משפיע לו טובה ומשלים לו את החסרון. אדם שיודע להאיר בצורה נכונה, בלי ביקורת, ריב או וויכוח. אדם שיודע לאהוב את האחר אהבה שלמה, כי הוא הצליח לעשות את זה בעצמו- עבורו.
המהלך הזה מתחיל משינוי תפיסת המציאות שלך – שכל שאתה רואה נועד ללמד אותך על עצמך.