לפעמים משמיים יפרקו אותך. יפרקו לך את הצורה. הבורא יצור לך מקרה או מצב שיטלטל אותך כל כך חזק, יזעזע אותך מבפנים. אתה תרגיש שהכל בחיים שלך מתפרק. ואם לא הכל, אז מה שכן התפרק, יהיה כל כך חשוב וכואב, שכל שאר הדברים שעומדים במקומם ונשארו שלמים ירגישו לך מפורקים או חסרי משמעות.
כל מה שאתה צריך לזכור באותו רגע, או תקופה, גם אם זה מאוד מאוד קשה- שזו אהבה. דרך שבה הבורא מבטא את האהבה האדירה והאינסופית שלו כלפיך.
אם אתה לא תזכור שזו אהבה, אתה מיד תשתמש בכל מה שאתה יודע ותעשה את כל מה שאתה יכול לשנות את המצב. על אף שזה ברור ומובן, שכל מה שאדם סובל רוצה הוא לשנות את המצב, אתה צריך לשים לב היטב שאתה לא תפספס את השיעור שאתה עובר. את הסיבה שבגללה משמיים יצרו לך כזה מצב. הרי,
לא סתם אתה חווה כזה סוג של כאב, בכזו דרך. במיוחד, אם זה קורה לך בתוך מערכת יחסים עם אנשים אחרים.
"וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑עְ והִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ" (תהילים, פרק ל"ז, פסוק י')
כל מה שאתה צריך הוא להסכים להתבונן. לא להסתכל. להתבונן. לשהות בתוך ההתבוננות. מה קורה לך ואיתך. מה באמת כל כך כואב לך. להתוודע לכל מה שאתה חווה, ולכל מה שמתחולל בתוכך בזמן הכאב. ההתבוננות הזו היא שתעלים לך את הכאב. והרי, זה מה שאתה כל רוצה.
מה שכואב לך הוא שער. שער שאם תעבור דרכו, לא תברח ממנו, לא "תסדר" אותו בכל מיני צידוקים שכליים או באישורים חברתיים וחיצוניים, לא תטשטש אותו בכל מיני דרכים, אתה תגלה בור פנימי. חלל בתוך הנפש. הבור הזה, שואב אותך כל פעם מחדש, מנהל אותך מבפנים, מכתיב לך בחירות, התנהגויות, רגשות, מילים, ולפעמים, אפילו את האנשים שאיתם אתה תהיה איתם במערכת יחסים.
בתוך השיעור, בתוך הכאב, בתוך טלטלת החיים שאתה עובר, דרך השער הזה שמעבירים אותך מלמדים אותך דבר חשוב מאוד על עצמך, על מי שבאמת אתה. מגלים לך חלק מהנשמה היפה שלך.
מגלים לך את החסרון ששוכן בתוכך, את הצורך האדיר שלך, לרוב צורך רגשי או נפשי, שאתה לא יודע שאתה יכול למלא אותו בעצמך- מתוכך, ולא זקוק לאף אדם שימלא אותו בך.
רוצים שתגלה מקום פנימי ששורה בו חושך. חושך הכרתי – תודעתי. לא מסכימים משמיים שהחושך הזה יותר ישכון בך. בשלה השעה הרוחנית שבה אתה יכול להתוודע לחלל הפנימי הזה, כי נצבר בתוכך ידע וכוחות נפש שיכולים להאיר את המקום.
זה ברור וידוע שאם היית מודע שזה המצב, שאתה מתנהל בצורה ששוברת אותך מבפנים ומפרידה אותך מהאני האמיתי שלך, היית משתמש בכל הכלים האפשריים כדי לתקן ולשנות. אבל, הבורא יודע שאתה לא יודע. לא מודע. שאתה לא שם לב שיש אפלה, שמסתירה לך את מי שאתה.
לכן, מתוך אהבה כל כך גדולה שהבורא אוהב אותך, אהבה שאת קנה המידה שלה אתה לא תצליח להבין ולשער, הוא פועל עבורך. אתה, שמחת הלב שלך, המימוש העצמי שלך ושלוות הנפש שלך כל חשובים עבורו ואהובים על ידו, שהרי אתה חלק ממנו, שהוא לא מוכן להשאיר אותך במצב הזה. הוא מוכן "להפריע" לך בחיים, להכאיב לך, לבכות ביחד איתך, לרדת איתך למעמקים, כדי שאתה תשתנה, ולא תתנהל מול אחרים כמו איזה עבד או נזקק, חסר ידיעה שכל התשובות, הידע, החכמה וכוחות הנפש כבר נמצאים בתוכך וממתינים לשמש אותך.
הבורא יודע, שלפעמים צריך לפרק מבנים מסויימים בנפש שלך בשביל לבנות ולהרכיב אותך מחדש. לבנות בתוך בנין פנימי, יציב וחזק, מאוזן ומיושב. הכל מתוך ידיעה אלוקית, אוהבת ושלמה, שזה מה שאתה צריך בשביל לחיות את זמן החיים שניתן לך במתנה, הרבה יותר בחופשיות ושמחה.
אם תסכים לעבור מהלך כזה, של בירור פנימי, ולהשקיע בו את מה שהוא דורש, אתה תגלה ביטוי של אהבת הבורא. גילוי כזה, שילמד אותך לא לפחד בכל פעם שקורה משהו קשה או כואב. גילוי שיגרום ללב שלך להבין איך מורגשת אהבת הבורא, גם כשהיא מוסתרת ולכאורה לא נראית. אהבה שאולי מורגשת כמרה בתחילתה אבל סופה מתיקות שאתה לעולם לא תסכים יותר לוותר על טעמה.