כשהאמונה והמציאות נפגשים

האמונה שעליה אנחנו מדברים, היא בראש ובראשונה האמונה הבסיסית והפשוטה- יש בורא לעולם. אמונה פשוטה שמבקשת את ביטוייה בתוך מערכות היחסים שיש לנו עם אנשים אחרים. בין אדם לחברו. במיוחד עם אותם "חברים" שהם הכי חשובים ויקרים, הבעל/האישה, ההורים, הילדים, האחים ובני המשפחה המורחבים…

מה קורה כשהאמונה והמציאות נפגשים, או יותר נכון, מתנגשים? מה הקשר בין אמונה למציאות חיים היומ-יומית? בין האמונה לשלום בית? לזוגיות? למערכות היחסים בתוך המשפחה שלכם? מה המשמעות והקשר של אותה אמונה אם אני בכלל לא דתי?

נתחיל מההתחלה- מהאמונה. ממנה נגיע אל השלום.

האמונה שעליה אנחנו מדברים, היא בראש ובראשונה האמונה הבסיסית והפשוטה- יש בורא לעולם.

אמונה פשוטה שמבקשת את ביטוייה בתוך מערכות היחסים שיש לנו עם אנשים אחרים. בין אדם לחברו. במיוחד עם אותם "חברים" שהם הכי חשובים ויקרים, הבעל/האישה, ההורים, הילדים, האחים ובני המשפחה המורחבים. בין אם אנחנו שומרים את המצוות, במלואם או בחלקם, ובין אם לא בכלל.

 

מהי אותה אמונה?

במילים פשוטות, האמונה שבורא עולם קיים. שכל רצונו, כפי שמלמדים אותנו מקובלי הדורות וחכמי הנפשות, הוא לעשות טוב. להטיב, לך, לי, לכל אדם. בהתאם לרצונו הטוב והמיטיב מתהווים המצבים, כך שכל מה שקורה לך בחיים, כל מאורע, מול כל אדם, בכל זמן, כל דבר ודבר, קשה או קל, יתהווה ויירקם בהתאמה, בשבילך. כדי שהוא יהיה טוב ומיטיב עבורך. בדרך ישירה או עקיפה. בדרך שלא מובנית או ההפך, ברורה. בדרך נעימה או חס ושלום כואבת ומייסרת. כך או כך, אוחזת האמונה, המטרה של כל המצבים היא הטבה. טוב של אמת. טוב שנשאר. לא כזה שמתפוגג אחרי שניה או תקופה. טוב כזה, ששייך לבני חורין, שלא תלויים באנשים אחרים, מצבי חיים או תנאים מסוימים וחיצוניים. אידאלים גבוהים. הכי גבוהים. ואפשריים.

 

אמונה שכזו כוללת בתוכה את האמונה בהשגחתו והפרטית של הבורא עליך. אין שום דבר שקורה לך בחיים מבלי שהבורא נתן עליו את הסכמתו ואישורו. שכך נכון שיקרה. לטובתך. כך שכל תוצאה שתיוולד מכל בחירה שלך, באשר היא, תתהווה לטובתך, העליונה. זו שלפעמים אתה בעצמך לא מבין אותה. השגחה שנובעת מתוך הבנה אלוקית, מהו הטוב ביותר עבורך ומה צריך לקרות לך, כדי שתתוודע לזה בעצמך, ותבחר בזה מרצונך. השגחה תמידית, פרטית ואישית.

 

אמונה בסיסית שכזו, שיש בורא לעולם, ששומר עליך ומיטיב איתך ללא הפסקה, היא לא דבר מבוטל בכלל. למעשה, אדם שחסר בכזו אמונה, חי, מבחינתו, בעולם ארעי, מקרי, שאין בידו, בשכלו או בליבו שום הסבר למה קורים הדברים כמו שהם קורים. במיוחד, בכל הנוגע למערכות יחסים. אדם שכזה חי בעולם בלי חוקים קבועים, בעולם שהחיים בו לא ברורים ולא מובנים, אלא כאלו שנעים בלי סדר, בלי כוונה, בלי תועלת ובלי הכוונה. תוך כדי שהוא מטולטל מפינה לפינה, הוא לומד, כל פעם מחדש, על בשרו, את החוקים, אלו שלפיהם החיים מתהווים ומתרחשים. אדם שכזה ימשיך לנוע במסלול שהוא בוחר לעצמו, עד שהוא יגלה בתוכו, אם יזכה, את הנקודה הכי פנימית ועמוקה בלב. נקודה בסיסית ופשוטה- נקודת האמונה.

 

אדם שכן אוחז בכזו אמונה, יחווה התנגשות בין מה שהוא יודע ומאמין לבין מה שהוא חווה בחיים. במיוחד כשקורים דברים קשים וכואבים. במיוחד כשהדברים משתבשים בתוך מערכות היחסים עם האנשים הכי קרובים.

 

ההתנגשות הזו בין מצבי החיים הלא נעימים לבין האמונה נועדה, בין היתר, בשביל שלא תסתפק באמונה שהיא על גבול הריקה. אמונה כזו שהמילים "הכל לטובה" יוצאים מהפה לחוץ ובלי כוונה. שלא תסתפק באמונה חסרת הרגשה. כזו שאין לה שום ביטוי או משמעות בחיים והבורא מדומה לאיזה סבא זקן שיושב רחוק במרומים, ממש כמו שחושבים ילדים קטנים.

 

ההתנגשות הזו נועדה, בין היתר, בשביל שתשאל. את כל מה שצריך ונכון לשאול. שתרצה לקבל תשובות. לגלות את ההטבה שניתנת לך בתוך הקושי שלך. שתבקש להבין את השיחה שמתקיימת בינך לבין בוראך, דרך המקרים שקורים לך עם אנשים אחרים, במיוחד הכי קרובים, במיוחד בזמן קשיים. בשביל שתוכל להבין את הקשר בין מי שאתה לבין מה שקורה לך. שתוכל לגלות את הסיבה. ללמוד את השיעור. כדי שתוכל להשתמש בזכות הבחירה שלך בצורה הכי טובה עבורך. שתדע, מתוך ערות, בירור והבנה, מה לעשות, מהו הטוב והנכון, הישר והאמיתי. בשביל, שתוכל לחוש ממש את השגחת הבורא ואת אהבתו.

 

השאלות האלו, הרצון ללמוד ולקבל את התשובות, להבין את השיחה, הן אלו שיובילו אותך, בהסכמה, לשלב הבא. השלב שמאפשר לך כניסה ל"מקום" שבו מתהווים כל הדברים, עוד הרבה לפני שהם מקבלים צורה ומתרחשים לך מול הפנים. "המקום" שמתוכו אתה מגיב לאנשים אחרים. "המקום" המרכזי, או היחיד, שבו יש לך שליטה, הנהגה ובחירה. בחירה שמשפיעה. על החיים היומ-יומיים שלך. על הזוגיות שלך. על כל אחד מקשרי המשפחה שלך. המקום היחיד שבו אתה תוכל להשיג, במחשבה, ברגש ובעשייה, תחושה שלמה, כזו שמעצם היותה מולידה שלום, בכל צורה, בכל מערכות היחסים שלך.

 

"המקום" הזה הוא המערכת הפנימית שבתוכך. זו שבתוכה נגלים כל הרצונות שלך. זו שבה הלב מרגיש וחווה את חוויית החיים, והמצבים שהם מזמנים. זו שנושאת בתוכה תפיסות עולם, דעות והגדרות חיים, כאלו שמשפיעות על ניתוח מצבים, זו שבתוכה מתחוללים המאבקים הכי מאתגרים, ועוד הרבה מרכיבים ומהלכים חשובים ומהותיים.

 

הדרך לשלום בתוך מערכות יחסים מחייבת אותך. את הנוכחות והערות שלך. את המוכנות העצמית להסתכל לתוכך. לבחון את הדברים במידת האמת. מה ראוי לשמור. ומה ראוי לשנות. עד שקודם כל תעשה שלום בתוכך. ומשם, הדרך לשלום עם אחרים הרבה יותר קלה.

זקוקים לייעוץ? יש לכם שאלה? רוצים לקבוע פגישה?

פוסטים אחרונים בבלוג

זקוקים לייעוץ? יש לכם שאלה? רוצים לקבוע פגישה?
צרו איתי קשר