המצב קשה… אולי נתגרש… מה עושים לפני?

מצב "קשה" מצריך עבודה "קשה".

  1. "סוף מעשה במחשבה תחילה" (רבי שלמה הלוי אלקבץ, לכה דודי, תפילת קבלת שבת). שאלו את עצמכם את השאלות הנכונות: האם אתם באמת רוצים להתגרש? למה אתם רוצים להתגרש? האם אתם מבינים את המשמעות המעשית, היומ- יומית של החלטה מעין זו? האם עשיתם כל שביכולתכם כדי למנוע זאת? האם פניתם לגורם מקצועי בכדי שיסייע לכם? מהם הגירושין עבורכם, האם הם אכן יפתרו את הבעיה? החלטתכם להתגרש אינה החלטה הנוגעת רק לכם אלא גם עבור בן זוגכם, שלא תמיד שותף לרצונכם, וברי כי היא תמיד מהווה החלטה מכרעת עבור ילדיכם, לכן עליכם לקבל החלטה מעין זו בשיקול דעת ולאחר חשיבה מושכלת ולהימנע ככל האפשר מתגובה רגשית שלרוב מלווה בכעס, תסכול, אכזבה, תסכול, בלבול, ייאוש ושאר רגשות, שאף אם יש להם מקום, הם מונעים מכם לראות את הדברים בבירור.
  2. הבינו את נקודת המוצא. נקודת המוצא היא שכל אחד מבני הזוג נושא עמו מטען, מעין שק פרטי הגדוש לעייפה בקשיים ובמאבקים שעליו להתמודד איתם בתוכו כשלונות, ספקות, אי התאמות, תוכניות ורצונות של מומשו, חוסר סיפוק, משקעים אישיים, בעיות הערכה עצמית בתחום כזה או אחר וכו'. לעיתים דווקא אלו הנושאים את השק הכבד ביותר עלולים להראות כלפי חוץ שמחים ועליזים על אף היותם מצויים בסערה פנימית שכן הם אינם רוצים להיות גלויים כלפי חוץ ואילו דווקא אלו הנחזים להיות שקטים ואדישים יכולים להיות בעלי שמחה פנימית אדירה. הבינו והכירו בכך שלבן זוגכם יש מסע אישי בתוך המסע המשותף שלכם, מסע השונה משלכם בעל צרכים ורצונות שונים משלכם שיש לתת להם מענה במערכת היחסים.
  3. הגדירו את המטרה ושימו אותה אל מול עיניכם בכל רגע נתון. המטרה אינה לנסות ניסיון אחרון לפני שמתגרשים, המטרה אינה לברר איפה כשלתם, המטרה אינה להתווכח עד אפיסת כוחות בכדי שבן הזוג יבין היכן הוא טעה. המטרה היא אחת, יצירת קשר זוגי וחברי טוב יותר, מדובר יותר, יציב יותר.
  4. חישוב מסלול מחדש– "הנה עניין הזהירות, הוא שיהיה האדם נזהר במעשיו ובעניניו, כלומר: מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים האם אם לא? לבלתי עזוב נפשו לסכנת האבדון חס-וחלילה, ואל ילך במהלך הרגלו כעור באפלה." (מסילת ישרים, פרק ב', בבאור מדת הזהירות.) מבאר יושר מסילה: "מתבונן ומפקח- ההתבוננות היא, כיצד הדרך צריכה להראות, ופקוח הוא על המעשים בפועל האם הם תואמים לדרך". משנקודת המוצא הובנה והמטרה ברורה וניצבת אל מול עיניכם, עליכם לפנות לסלילת הדרך להשגת המטרה. בכדי שיהא באפשרותכם לסלול את הדרך יהא עליכם לנקוט פעולות התואמות את הדרך למטרה. אין מתכון בדוק וקבוע לבניית קשר נכון, הדרכים והפעולות משתנות בין בני הזוג השונים, יחד עם זאת ישנן מספר פעולות ודרכי פעולה שיש לקיימם בכל מערכת יחסים זוגית.
  5. שנו הגדרות. אינכם ניצבים בבעיה מול בן זוגכם אלא ניצבים יחד עם בן זוגכם אל מול הבעיה. תהא הבעיה אשר תהא (בעיה בתקשורת, באמון, בפתיחות, באינטימיות וכו') ויהא מקורה אשר יהא, זוהי בעייתכם המשותפת. זהו בזבוז זמן משווע לנסות ולחפש את ה"אחראי" לקרות המצב, אין בכך כדי לסייע לפתרונו ויתרה מכך התנהלות מעין זו מחלישה את בן הזוג שימצא אחראי ומחלישה את מערכת היחסים שבשלב זה של הדברים לא נמצאת בשיאה. השאירו בחוץ את דפוס המחשבה לפיו אני מולו/מולה והכניסו פנימה דפוס מחשבה חדש: אנחנו יחד אל מול הבעיה. עניין זה בלבד ישנה את גישתכם מה שיביא להשפעה ישירה על גישת בן זוגכם.
  6. בררו את רצונותיכם. ראשית עליכם לברר עם עצמכם מה באמת אתם רוצים? מה באמת חסר לכם? על מה באמת אתם כה כועסים? מהו אותו צורך שלכם שקבור מתחת לכל אותן טענות שמהווה "מקור כל הרע"?
  7. בררו את רצונות בן זוגכם. מעמד זה של בן זוגכם אין בו כדי ללמד כי רצונותיו, שאיפותיו וחסרונותיו זהים לשלכם, אין בו אפילו כדי להניח כי החשיבות אותה אתם מעניקים לעניין מסויים תהא זהה לחשיבות שהוא מעניק לעניין זה. עליכם להכיר, להבין ולהכיל כי בן זוגכם שונה מכם ולעיתים אף בדברים המהותיים ביותר. השוני הוא לא המשפיע את איכות הקשר אלא היחס של כל אחד מכם לשוני הזה. שוני זה יכול להביא להעצמת הזוגיות בכך שכל אחד מבני הזוג יעניק את השפעתו ובכך תגדל הרווחה המשפחתית ומן הצד השני, שוני זה יכול להביא לפירוד וניתוק כאשר כל צד בטוח בצדקת דרכו ומתעקש כי בן זוגו יפעל לפי דרכו שלו. יחסכם וגישתכם לשוני הוא המשפיע ולא עצם קיומו של השוני.
  8. דברו, דברו דברו. אל תצפי שהוא יבחין לבד, אל תכעס כי היא לא הבינה. ייחדו זמן לשיחה כנה ופתוחה שהיא הסוד והיסוד של קשר זוגי טוב ונעים. אין הכוונה לשיחה בה אתה משטחים את האשמותיכם בבן הזוג, מציינים בפניו את מגרעותיו, מחלקים לו ציון על התנהגותו, ונותנים לו עצות כיצד להתנהל עמכם להבא. לא בכדי נאמר כי "אין אדם רואה נגעי עצמו", אנו לרוב לא רואים את חסרונותינו ואף אם שמנו לב לכך אנו נוטים להקטין ולמעט את חשיבותם תוך שאנו מסברים לעצמנו מדוע אין בהם כדי לפגוע או להשפיע, בעוד שאת נגעי בן זוגנו אנו יודעים לפרוט בעל פה מתוך שינה ומדקדקים בהם כבחוט השערה. משכך, באומרי שיחה, כוונתי למצב דברים בו כל אחד מבני הזוג, מגיע לשיחה לאחר שערך חשיבה עם עצמו מה הביא אותו למצב זה, מהם רצונותיו, צרכיו וקשייו אך מבלי לשלח זאת בבן הזוג, עליכם לברר את כל ששאלתם את עצמכם עם בן הזוג, מהם רצונותיו, צרכיו, קשייו? המילה דיבור מורכבת מאותיות המילה רובד, שיחה פתוחה, כנה, שמטרתה האמיתית היא פתרון הבעיות ויצירת כלים משותפים לחיזוק הקשר תביא לידי יצירת רובד נוסף בקשרכם, רובד יציב חזק העמיד בפני כל מכשולי החיים. במהלך השיחה, היו מוכנים לשמוע הכל, היו מוכנים להגיד הכל, אל תסתירו כלום, אל תייפו את מחשבותיכם. הקשיבו וכבדו את בן זוגכם, את דבריו, את אופן חשיבותו. צרו דיאלוג חדש.
  9. הגלוי והסמוי- במהלך שיחתכם עם בן זוגכם עליכם להתמקד בשורשים ולא בענפים, קל לבלבל בין השנים על אף ההבדל המהותי. רק התייחסות למקור הבעיה תביא לידי פתרונה, טיפול בסימפטומים ייתכן ויביא לידי פתרונם הזמני אך כטבעה של בעיה שלא נפתרה באופן יסודי היא תצמיח ענפים חדשים, סימפטומים נוספים ושונים עד שהבעיה תבוא לידי פתרונה.

כיצד מבדילים? בפרקטיקת הגישור מבדילים בין עמדות לצרכים. האמירות הגלויות הן העמדות אשר מתחתן מצויים הצרכים האמיתיים שבעקבותן מובעות עמדות אלו. עדי, הנשואה ליואל מזה שלוש שנים מביאה את עמדתה בבירור: "אני רוצה שהוא יהיה שותף מלא במטלות הבית". זוהי עמדה ברורה שנחזית להיות מקור הבעיה ונדמה כי אם יואל יעשה כן תבוא הבעיה על פתרונה אך בפועל שנשאלה עדי למה זה כל כך חשוב לה, נעניתי על ידה:"הוא לא מעריך את מה שאני עושה בבית, הוא לוקח הכל כמובן מאליו, את זה שהכביסה מכובסת, מגוהצת ומסודרת בארונות, שהכלים שטופים, שהרצפה נקיה. אולי כשהוא ייעשה חצי ממה שאני עושה הוא ילמד להעריך." נמצא כי שותפות יואל בעבודות הבית היא רק סימפטום לבעיה האמיתית לפיה עדי מרגישה חסרת ערך וכי יואל לא באמת מעריך את מאמציה בבית. הכלי הוא כלי פשוט כל שעליכם לעשות הוא לשאול למה? למה זה חשוב לך? למה זה מכעיס אותך? ממה את דואגת? כשהקושי האמיתי יבוא לידי פתרון והצרכים הבסיסים יקבלו מענה הסימפטום יעלם מעצמו וכך גם הבעיה.

  1. שחררו את האגו, גם הוא צריך לנוח. החשיבות כעת מושמת על הקן המשפחתי לצד אושרכם ואושר בן זוגכם, מטרות אלו אינן יכולות להיות מושגות כל עוד האגו מצוי במלוא עוצמתו. ביטול האגו הוא משימה לא פשוטה, קשה וספק אם אפשרית, אך צמצומו היא בהחלט מטרה הניתנת להשגה. אם לשם שמירה על משפחתכם ובן זוגכם אתם נדרשים לתת לאגו פחות מקום, פחות להתעקש על המילה האחרונה, פחות לתת חשיבות להודאת בן הזוג בטעותו והכרתו בצדקתכם- האם זוהי לא חובתכם לעשות זאת? האם משפחתכם ואושרכם שלכם אינו מעל כבודכם? הבינו כי התעקשותכם לתת לאגו מקום ואת הסמכות לנהל לכם את החיים והזוגיות לרוב תביא לידי התעוררות תחושות אלו והתנהלות דומה אצל בן זוגכם ומינוס ומינוס במקרה הזה לא יוצר פלוס, כל אחד מכם יפעיל את כוחו החזק ביותר כדי לצאת עם שרביט הניצחון בשביל לגלות בסוף הדרך כי נחלתם את ההפסד הגדול ביותר.
  2. לתת, לא לבקש– הסתכלות ראשונית מלמדת כי כאשר אדם אוהב משהו או מישהו אז מתוך האהבה הוא רוצה להעניק. התבוננות עמוקה יותר תלמד כי כאשר אדם נותן אז מתוך הנתינה באה האהבה. חשבו על אדם הבונה את ביתו, הולך ורוכש את כל חומרי הגלם, מקים, בונה, מטייח, צובע, מתקין, קונה, רוכש עד ליום התוצאה המוגמרת בו הבית עומד על תילו בנוי לתפארת ומצויד בכל טוב, האהבה שתהא לאדם זה לביתו אינה שוות ערך לאהבת אדם את הבית שקנה מאחר. ההשקעה, הנתינה והמאמץ הביאו אותו לידי אהבה לביתו והערכתו כל יום מחדש. כאשר אנו נותנים לבן זוגנו התוצאה הישירה היא אהבתנו אליו, כי אנו מרגישים חלק מעצמיותנו בו, אנו אוהבים את החלק שלנו שמצוי אצל המקבל וככל שנרבה לתת לבן זוגנו, כך אנו, כנותנים, נאהב את בן זוגנו, המקבל, יותר. כל אותם בני זוג הנוהגים אחד כלפי השני במעלת הנתינה מביאים לידי התעצמות האהבה, הקשר והחיבור עד למדרגה העליונה ביותר כך שאין וויכוח, מריבה, משבר או קושי שיביא לידי התפרקות גזע זוגי הנטוע כה חזק בשורשי האדמה. קיבלתם? העריכו, תודו, שום דבר לא מובן מאליו. חיי נישואין טובים ובעיקר אמיתיים הם כאלו שבהם כל אחד מבני הזוג רוצים ונותנים אחד לשני מבלי להרגיש פחותים, נחותים, מופסדים, מבלי לערוך התחשבנויות, בטבעיות מתוך מקום חברי נקי.
  3. לא הצלחתם? פנו לאדם חיצוני– כאמור בפתיחת המאמר, בטרם פונים להליך גירושין עליכם לעשות כל שביכולתכם כדי למנוע זאת. היה וכלל ניסיונותיכם להצלת הקשר לא צלחו, תהא הסיבה אשר תהא, פנו למקור חיצוני- יועץ נישואין, יועץ משפחתי, מגשר זוגי, רב, פסיכולוג- כל אחד ובחירתו. במקרים רבים, פניה לגורם חיצוני מוסמך, שיש בידו לאתר את הבעיות האמיתיות בקשר, אלו שמתחת לפני השטח, ולהעניק לבני הזוג כלים להתמודד עם הקשיים תוך שהוא מסייע להם ליצור תקשורת נכונה ממקום מעצים ולא ממקום מובס ומיואש, יש בה כדי למנוע את הליך הגירושין.

ניתן לומר לסיכום כי הגן עדן או הגיהנום הם בעולם הזה, בידיכם הבחירה כיצד חייכם יראו, עשו הכל כדי שחייכם יהיו גן עדן על פני האדמה, לא יודעים איך? תשאלו. אין לכם כלים? תלמדו. כל שנדרש הוא רצון וזכרו אחרי הכל: "… על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י', פסוק י"ב).