כל אדם שונה מהאחר, בחשיבה, בדיבור, באופן העשייה, סוג העשייה, באמונה, בהתנהלות, בגישת החיים, בפרשנות למציאות, במידות, בתכונות ובעוד "רשימת מלאי" ארוכה, ארוכה מאוד.

כשהשוני הזה בא לידי ביטוי בנושאים מהותיים (כסף, כבוד, זכויות, צדק, רכוש וכו') ועם גורמים מהותיים בחיינו (בן או בת הזוג, השותף, האחים, היורשים, העובדים, הספקים, בעל המניות האחר וכו') וכל אחד מהצדדים מחזיק בצדקת דרכו (ובצדק) פורץ ריב, ויכוח, אי הסכמה שהופכת וגדלה לסכסוך קשה, עקרוני, מהותי.

את הסכסוך הזה צריך להסדיר- השאלה היא איך- הליך גישור או הליך משפטי?

תנאי ראשון הכרחי ומחייב שצריך להתקיים בשביל שהליך הגישור יצא לפועל- הסכמת כל הגורמים לפתור את הסכסוך בהליך הידברות.

ההסכמה הזו מגלמת בתוכה את ההבנה המשותפת של הצדדים שכדאי ונכון יותר לפתור את המחלוקות בהסכמות, ללא פתיחת הליכים משפטיים או המשכם.

ההסכמה הזו מבוססת על ההבנה שכדאי ונכון יותר לפנות להליך קצר, חסוי, זול יותר מעלות הליך משפטי, שאינו נתון לכללי פרוצדורה כשם של ניהול הסכסוך בבית המשפט ומעל הכל בהליך שהתוצאה שלנו נתונה לבחירת הצדדים והסכמתם.

ההסכמה הזו נובעת מידע שבהליך הגישור יינתן ביטוי לגורמים נוספים מעבר לאלו הקבועים בחוק,  בפרוצדורה ובפסקי הדין כדוגמת האינטרסים המשותפים, הרצונות, הצרכים, מערכת היחסים, השיקולים הרגשיים והאנושיים ועוד שיקולים להם לרוב אין ביטוי בהליך משפטי.

ההסכמה הזו מאפשרת לפנות להליך בו הצדק שייעשה יהיה בהסכמת הצדדים, בשליטתם ובבחירתם בהתאם לסיכונים ולסיכויים שתומחרו על ידם ועל ההבנה שהדרך הזו כמעט תמיד עדיפה על פני צדק משפטי המוכרע עבור הצדדים על ידי גורם שלישי (השופט).

את הליך הגישור מנהל מגשר, גורם ניטראלי בעל יכולת, משפטית ואנושית, לראות את התמונה הכוללת, הגלויה והסמויה, להבין את טענות כל אחד מהצדדים ולנווט עבורם את הדרך, המשפטית, העסקית או המשפחתית, לסיום הסכסוך בהסכמה, שמירה מרבית של מערכת יחסי הצדדים וצמצום הפגיעה בה.

לרוב, מורכב הליך הגישור מישיבות משותפות של הצדדים יחד עם המגשר, ישיבות נפרדות של המגשר עם כל אחד מהצדדים וכן מישיבות משותפות נוספות לשם גיבוש פתרון מוסכם יחד.

בפשטות אפשר לומר, שהליך גישור הוא הליך של שיתוף פעולה, יחד ולמרות אי ההסכמה, מתוך מטרה למצוא את הפתרון הטוב והמיטיב ביותר עם הצדדים.

פתרון כזה תמיד קיים והוא נמצא בידיים שלכם.